מישהו מכיר פסיכולוג או מכון טיפולי זול? אולי עם איזו הנחה לסטודנטים?

פשוט בחודשים האחרונים אני הולכת לפסיכולוגית. זה עזר לי נורא.

אבל זה היה דרך ההנחה של מכבי, והם מקצים 30 טיפולים למבוטח.

ובשבוע הבא יהיה הטיפול ה30

אחר כך יעלה לי 340 לטיפול.

שאני לא יודעת אם זה נחשב הרבה או לא אבל זה הרבה בשבילי...

והפסיכולוגית חושבת שאני עדיין בעיצומו של התהליך ואני צריכה להמשיך בטיפול, גם אם לא אצלה.

אני כנראה אמשיך איתה עוד כמה טיפולים עד שאני טסה, אבל באוקטובר כשאחזור אני רוצה לחזור לשגרת טיפולים ולא יודעת איך יהיה לי כסף לשלם לה..

אה ואני מעדיפה טיפול בסגנון פסיכותרפיה, פחות קוגניטיבי-התנהגותי..

תודה לעוזרים!

 ובלי קשר.. עדכונים מאתמול 

אז כהרגלי כשאני מדוכאת

הלכתי לידיד..

ראינו סרט

ואז דיברנו קצת

רציתי לשתף אותו בהתלבטות שלי, אחרי הכל הוא חלק ממנה מגיע לו לומר מה הוא חושב.

הפתעתי אותו ואמרתי שאני דווקא כן רוצה שנהיה ביחד, אבל ממש מפחדת שאני בשלב רע בחיים ולא מוכנה למערכת יחסים מאוד רצינית כמו שבטוח תהיה לנו כי אנחנו כבר עכשיו מאוד אוהבים אחד את השני ומכירים כבר ארבע שנים...

והוא כצפוי אמר שאנחנו יכולים לעשות את זה לאט והכל.. שקרים שקרים. אנחנו לא באמת יכולים.

בכל מקרה, התעקשתי על כל עניין הפחד.

אז הוא הציע שלא נקבל החלטה עכשיו.

שנחכה עד אחרי הקיץ כשאחזור מדרום אמריקה והוא מהחילופי סטודנטים בנורבגיה.

כי זה מצחיק להתחיל ככה קשר כשאנחנו גם ככה נכנסים עכשיו למבחנים ואז טסים ישר.

וזה כל כך מה שקיוויתי שהוא יאמר!!

כל כך שמחתי

ואז מפה לשם היו לנו שלוש שעות של כיף וסקס ונשיקות ואני כבר לא קטנה מדי מסתבר ואני לא צריכה ללכת לגינקולוג שירחיב לי את העניינים

ואני ממש מוכה עכשיו חחח אני צריכה ללמוד איך לא לקבל מליון מכות כחולות בכל פעם שאני משתובבת עם אנשים ;)

זה היה כזה מטריד היום בלייזר שהרופא התחיל לתחקר אותי מאיפה כל המכות כאילו מישהו מרביץ לי בבית.. 

קיצר זהו, אני קצת יותר סגורה על הדברים עכשיו שזה משמח..

ואחרי יום של צום אתמול חזרתי ל47

היום המוכרת בקסטרו התפלאה כשביקשתי 36, הייתה בטוחה שאני 32. זה היה די מחמיא..

ה34 עלה ונסגר וזה היה נורא מרגש

אבל בכל זאת קניתי את ה36.. ליתר ביטחון :/

והבחור השני החליט לשלוח לי הודעה היום. שהוא לא יהיה זמין השבוע ושהוא סוגר שבת. ושהוא יתגעגע. יופי באמת. איך אפשר לסיים את העניין אם אנחנו לא מדברים אף פעם???

פפפ

איזה צרות מפגרות יש לי בחיים. הכי שטחית בארץ. 

מכירה את זה שאת מדוכאת אז את מעשנת בגינה הציבורית עשר סיגריות ברצף וחייבת ללכת כי נגמרו לך החפיסה והסוללה בטלפון ואז את קמה מהריצפה ולא יכולה לנשום ומרגישה שאת הולכת להקיא או להתעלף או שניהם אבל ממשיכה ללכת ואז נשכבת על ספסל ברחוב כי הכל נהיה שחור מסביב ואז חוזרת לדירה ויש לך ארבע קומות לעלות ברגל וכשאת סוף סוף מגיעה לדירה את נשכבת על המיטה ורוצה למות  וחם נורא כי החלון היה פתוח כי החדר שלך מסריח כי לא ניקית אותו חודשיים כי את כל הזמן מדוכאת ואין לך כוח?

מכירה את זה שאת מדליקה סיגריה ואז המצית שורפת לך את הרגל ויש לך כוויה כואבת שעות אחר כך אבל זה דווקא נחמד כי תכננת לחתוך בכל מקרה אז כל כאב הוא בסדר?

מכירה את זה שאת אוכלת ממש מעט במשך חודשיים ואז יורדת המון במשקל ואז מגיע שבוע אחד שבו את ממש מדוכאת ודווקא מחליטה כן לאכול ומרגישה ממש חרא ונפוחה ושמנה ודווקא אז את פוגשת אנשים שלא ראית הרבה זמן והם אומרים לך כמה רזית ובא לך לבכות כי את יודעת שיכולת להיות אפילו יותר רזה אם היית סותמת את הפה?

מכירה את זה שאחרי שאכלת כל השבוע הזה כי היית מדוכאת ואת מרגישה פרה את עולה על המשקל ורואה שעלית רק חצי קילו אבל זה עדיין מתסכל כי עכשיו את 48 ולפני שבוע כבר היית 47.5 ורצית השבוע כבר להיות פחות ותכלס לפני חודשיים את ייחלת להיות 48 כי זה נשמע לך כל כך רזה ומספק אבל עכשיו זה כבר לא מספיק טוב לך?

ובנימה אופטימית זו, 3 קילו ליעד.

מעניין איך ארגיש כשזה יגיע.

אז ככה. 

כרגע אני יוצאת עם בחור שממה שזה נראה עד עכשיו הוא אגואיסט מוחלט ולא אכפת לו ממני במיוחד. מבריז, לא מתקשר, אפילו כשאני אומרת לו שאני ממש מדוכאת וצריכה לדבר. אבל אני כן נמשכת אליו וכיף לי איתו וזה קליל כזה וכשהוא מתנצל אני נמסה מיד. 

באחת הפעמים שכעסתי כי הוא לא דיבר איתי והרגשתי דחויה יצאתי עם ידיד שלי לשתות ודבר הוביל לדבר ויצא ששכבתי איתו.

הידיד רצה שזה יהפוך למשהו מעבר אבל לא רציתי כי לא הרגשתי שאני יכולה לראות אותו בצורה כזאת כשאני לא שיכורה ודחויה..

בזמן האחרון הבחור שאני יוצאת איתו היה ממש נוראי אליי. באמת שהייתי במצב נפשי נוראי ולא היה לו אכפת.

ביום שני הרגשתי ממש ממש רע. חתכתי. עישנתי מלא. קיצר דיכאון.

וידעתי שאני לא יכולה לדבר איתו כי הוא לא יבין ולא ינסה לעזור וגם לא יהיה לו איך כי הוא היה חלק מרכזי בהרגשה הרעה שלי.

אז קראתי לידיד.

והוא בא מיד. בלי שום בעיה. למרות שהוא ידע בדיוק על מה אני הולכת להתלונן.

והלכנו לטייל בשכונה. 

ישבנו בפארק על מין במת עץ כזאת עם סורגים

דיברנו על החיים

התלוננתי לו על הכל

היה לי נורא כיף

משחרר

פשוט

באיזשהו שלב הוא התחיל ללטף לי את הראש, ואני הנחתי אותו על הרגליים שלו.

המשכנו לדבר ככה עד שיצא שאיכשהו הגענו למצב שאנחנו מאוד מחובקים. מאוד מחובקים.

ואז שאלתי למה הוא לא עושה כלום עכשיו. 

הוא אמר שהוא לא רוצה להיות היזיז שלי. שאבוא אליו בכל פעם שמישהו אחר גורם לי להרגיש דחויה.

שתקתי.

הוא נישק אותי בכל זאת.

והתמזמזנו לנו ככה על המתקן הזה. בכל מני דרכים צורות ובסיסים. 

היה לי נורא כיף. והייתי מאוד פיכחת.

בשלב מסויים חזרנו לבניין שאנחנו גרים בו.

ואז עצרנו ליד החדר שלו. 

התחבקנו מלא זמן והיה מאוד לא ברור מה הולך לקרות. מין מתח כזה.

בשלב מסויים הוא נישק אותי.

התנשקנו ככה במסדרון בערך עשר דקות. וזה היה עדין ומקסים והרגשתי מעבר לרצויה פיזית. הרגשתי אהובה.

ואז הלכתי לישון.

ועכשיו אני מתלבטת.

כי בוודאות אני כן נמשכת אליו גם כשאני לא שיכורה.

והוא גורם לי להרגיש כל כך טוב. וזה כל כך קל איתו.

אני יודעת שהוא באמת אוהב אותי.

הוא יודע הכל, על כל המצב הנפשי שלי. ואוהב אותי בכל זאת.

ואני גם אוהבת אותו. המון.

וזאת בדיוק הבעיה.

שאני יודעת שזה לא יכול להיות קליל איתו.

להיות איתו זה באמת.

בלי להשתרלל.

בלי משחקים.

ואני לא יודעת אם אני מוכנה לזה. אני כל כך במצב דפוק כרגע.

ואני לא רוצה לפגוע בו. ואני לא רוצה לקלקל את מה שכבר יש לנו. אני לא יכולה לאבד אותו, באמת שהוא החבר הכי טוב שלי.

ואני יודעת שהמצב כרגע פוגע בו בכל מקרה.

ואני יודעת שאני גם די נהנית להיות כלבה ולשחק באנשים ולהרגיש כל יכולה. שבלי להבטיח כלום אני יכולה לקבל כל מה שאני רוצה.

זאת הרגשת כוח שאף פעם לא הייתה לי וזה מאוד מספק.

וזה לא שאכפת לי יותר מדי מהבחור השני, אבל אני די נהנית להיות עם שניהם. ותוך כדי זה להתחיל עם אנשים בטינדר.

אני בשלב השרמוטה בחיים שלי. הכלבה שמשחקת באנשים. 

ומערכת יחסים עכשיו היא כל כך לא מה שבא לי לעשות.

מצד שני, זה יעשה לי רק טוב.

ואני יודעת מה הבחירה הנכונה והטובה והאנושית.

ועדיין קשה לי לקבל אותה. 

אז אני לא יודעת מה לעשות...