בתקופה האחרונה אני רוצה לחזור לכתוב, נכנסתי לעוד תקופה מסובכת בחיים,
שמתי לב כשאני כותב בד"כ כשרע לי, כנראה שרק ככה אני מתבטא.
אז שוב כלום לא טוב, אין אהבה, אין שמחה, זה לא שבכל התקופה הזאת חייתי באופוריה אבל הייתי מאוזן,
עמוס אבל מאוזן, חייתי עבודה, התנדנדתי בין מציאות קשה למציאות עוד יותר קשה אבל הייתי רגוע,
אבל זהו בא לי לזרוק הכל על הדף, או על הרשת, ופשוט לפרוק בצורה שהכי נוחה לי ואני מכיר,
במצבי הנוכחי אני מעושן ושתוי, אני פגוע מבחורה, נגמרה לי אספקת הTHC והעבודה גומרת אותי,
חם לי, כואב לי, ואני הרוס מנטלית.
On the bright side... כלום! פשוט כלום לא הולך לי,
איבדתי שתי אצבעות השבוע (לא פיזית, חשיש.), גיליתי שתליתי את כל התקוות שלי בבחורה מזוייפת,
נשארתי האדם היחיד בעבודה שבאמת יודע מה עושים ובגלל זה כל הלחץ נופל עליי,
החיים שלי לא בדיוק מאירים לי פנים.
אני מנסה להיות אופטימי ותמיד לחייך אבל זה קשה, להקרין אושר כשלא הכל טוב זה קשה, זה רע ווזה מזוייף מדי,
מה כבר נותר לי לעשות?! אני מרגיש שמיציתי הכל, אני סוס מת, יש לי כוח ויכולות או מה שנקרא פוטנציאל, אבל אין לי כוח לעשות עם זה כלום.
אני אלך לישון, או לפחות לנסות לישון, אולי מחר אתעורר ליום שיעודד אותי קצת,
אברך את מי שבאמת קורא את דבריי לילה טוב, ואאחל גם המון הצלחה לחבריינו החיילים בעזה,
זה אני, מנסה לשמור על אופטימיות, הבחור.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
