מאחורי הקלעים

הוא- צ'ארמר, מעמיס, חמוד, מצחיק, שיכור תמיד, גורם לי לחייך, הרד טו גט ואני אוהבת את זה. ובסופו של דבר הוא מושלם בשבילי, למרות שהוא ממש לא.

רקדנו במסיבות רחוב, היה כיף והיה משחרר, הייתי צריכה את זה. אם יש יום לאומני שאני אוהבת במדינה הזאת זה יום העצמאות.

ורקדתי לידו, וראיתו אותו בזווית העין מסתכל עלי, והוא רקד לידי, והתקרב יותר ויותר הוא שם יד לידי והתקרב ונישק.

ולאיזה חצי שניה לא עצרתי אותו, כי זה בעצם מה שרציתי, אבל ידעתי שזה לא בסדר כי הוא שיכור והוא לא יזכור כלום בבוקר. 

הדבר הנכון לעשות זה בד"כ לא הדבר שהכי בא לי לעשות, ובד"כ לא הדבר שאני עושה.. אבל לקחנו אותו לצד, הושבנו אותו ובמשך שעה ניסנו לאתר את החברים שלו.

עד סוף הערב הוא הספיק לתפוס לי בתחת כמה פעמים ולנסות לנשק, לחטוף סטירה אחת וצעקות משתינו. 

הוא התבאס שהוא הרס לנו את הערב. 

הוא יכל להיות חמוד אם הוא לא היה שיכור. חבל. 

לעומת זאת אם אני הייתי שיכורה זה היה בסדר לזרום איתו. חבל.

אלוהים יודע שהוא ממש מה שאני צריכה עכשיו. חבל שאין אלוהים...

ואני יודעת שאני אבוא אלייך להתבכיין בשביל קצת ייחס ממך. וזה פתאטי אבל זה כל כך שווה את זה. 

זה קורה לי לפעמים אני נתקעת על אנשים: רועי, סיוון, מתן, אחיה... אני נהיית אובססיבית לא מצליחה להוציא אותם מהראש, והם פשוט מושלמים. אבל אחרי זמן זה עובר, אני לא מבינה מה מצאתי בהם. ואצלך זה לא עובר. וזה נשאר, ונשאר ונשאר- את אף פעם לא תעברי לי. ואני תמיד אבין מה מצאתי בך. אז את יכולה בבקשה להיות קצת פחות מושלמת?

יום עצמאות שמח :) כל להיות יותר טוב.