מאחורי הקלעים

אני עוד לא מצליחה להשתחרר. אני עדיין אעבור כמה פעמים ליד הכיתה שלך, ואחפש אותך בכל מקום, אבל פחות. ואני לא מצליחה כבר לדבר איתך, אני מכריחה את עצמי לשלוח סמסים מודאגים כי אסור לי לאבד אותך לגמרי, אבל לדבר איתך לא בא לי בטבעי. אבל אני מכריחה את עצמי.

כמו שאני מכריחה את עצמי לאכול, וללמוד, ולישון. דברים שאני לא רוצה לעשות אבל הם הכרחיים. אני לא יכולה להתקיים בלעדיהם. בדיוק כמוך. 

בלעדיך הנשימה שלי תהיה קלה יותר, פשוטה יותר. אבל את האוויר שלי.

http://www.youtube.com/watch?v=l9oVVj6TUYo&list=PL3B41FBFB842EB127&feature=mh_lolz

אם היה לי האומץ להגיד לך שוב את כל מה שאמרתי לך כבר ולדעת שלא תגידי בחזרה. אבל להגיד כדי שתדעי.