מאחורי הקלעים

הצעד הראשון בגמילה הוא להודות ולהכיר בזה שיש לך בעיה. 

אז אני מודה שיש לי בעיה. כי לא טוב לי. אני צריכה להיגמל ממך. את כמו מחלה מדבקת. כזאת שברגע שנגעת בה אי אפשר להשתחרר ואתה נשא לכל החיים. ואין איזו תרופת פלא או טיפול שיוציאו ממני את הנגיף הזה, שישחרר אותי ממך. את כל הזמן בראש שלי, גם אם אני לא חושבת עליך את שם מאחורה. את פשוט נמצאת שם ואני לא יודעת איך להוציא אותך. 

אני צריכה להיגמל. וזה יהיה ארוך וכואב ועצוב. אבל אני חייבת

פעם זה עוד היה נורמלי, אף אחד לא שם לב שזה יוצא משליטה במשך שנה וחצי. אולי כשאהבת אותי בחזרה אז זה לא היה כזה משוגע לאהוב אותך כל כך, זה היה פשוט רומנטי. 

מתי לאהוב נהיה כל כך מטורף? 

עריכה:

אז אולי זה לא כזה נורא לאהוב כל כך. זה נורמלי. אז בעצם הכול בסדר? הכול בסדר.