היי חברים יקרים שלי!!:)))))
אני כל-כך מצטערת שרק עכשיו אני כותבת את הפרק.... כל השבוע היה לי עמוס ,באמת שאני מצטערת..:\
יאללה,אני ממשיכה לכתוב........
_____________________________________________________________________
''הזמן עושה את שלו''-פרק 3:
שמעתי רעשים מפחידים.............
לא הבנתי מאיפה הרעש הזה מגיע. לא רציתי גם לדעת מאיפה הרעשים האלה.... התחלתי לפחד. ראיתי מישהו שקפץ עליי במקלט חשוך.
''אההההההההההההההההההההההה'' צרחתי , כשהתעוררתי מהחלום.
לבשתי מעליי ג'קט,והחלטתי לצאת החוצה,לנשום אוויר צח..
לא הבנתי מה פתאום אני חולמת חלומות כאלו מפחידים,באמת שפחדתי!
חזרתי לישון בתקווה שזה שוב לא יקרה לי.
8:00 - ''ספיר,קומי! הולכים לאכול ארוחת בוקר!'' אמרה אמא.
''נו באמת,למה את מעירה אותי כזה מוקדם?! '' צעקתי.
''החדר אוכל עובד כאן עד 9:00 ולא נספיק לאכול....... קדימה! , תתלבשי מהר ובואי '' ,אמרה אמא וחייכה לכיווני.
לבשתי מהר שמלה פרחונית ופיזרתי את השיער. סגרנו את הדלת ויצאנו לעבר חדר האוכל.
כשהגענו,הגיעה אלינו אישה גבוהה שפתחה לנו את הדלת לחדר האוכל עם חיוך ענקי.
היא הזמינה אותנו להיכנס ולשבת בשולחן מספר 2,ואמא ,אבא,והאחים שלי הלכו לבחור מה לאכול ורק אני נשארתי לשבת בשולחן...
לחשוב על מה שקרה בלילה... מה פתאום חלמתי על זה?! מה קרה לי??
אחרי ארוחת הבוקר.... היה לי חשק ללכת לבריכה ולשכוח מכל מה קרה, חזרתי לחדר והחלפתי לבגד ים טורקיז-שחור,עשיתי קוקס בשיער ויצאנו לעבר הבריכה.
נכנסתי למים העמוקים,המים היו מאוד קרים וצלולים אך התרגלתי לזה
התחלתי לשחות לבדי ופתאום נתקעתי בראש של ילד ששחה שם,זה באמת כאב!!!!!
''ואי ,אני ממש מצטער!פשוט לא שמתי לב.. ולא ראיתי אותך שוחה...''הוא אמר.
''זה בסדר...... זו אשמתי,לא התכוונתי'' אמרתי בשקט.
''אז..... אכפת לך שאני יפצה אותך על המכה? '' אמר וצחק, חשבתי שהוא באמת צוחק אך טעיתי.
''תגיד,אתה רציני ? זאת סתם מכה..לא משהו רציני'' עניתי לו בצחקוק.
''לא..... אני ר ו צ ה לפצה אותך!!''אמר.
צחקתי כמו שלא צחקתי מעולם.
''אז....איך קוראים לך ?! '' שאל אותי בשקט.
''ספיר,איך קוראים לך ? '' ,אמרתי והחזרתי לו חיוך.
''שמי מייקל...... אני בא מהדרום,אני כאן עם המשפחה שלי לכמה ימים.''
''באמת ?! גם אני מהדרום פה עם המשפחה שלי '' הייתי מופתעת.
''נחמד,בת כמה את ? ''
''עוד כמה חודשים,אני יהיה בת 16. ואתה?''שאלתי
''אני בן 16. נחמד להכיר אותך.אז אני רואה שאת יודעת לשחות מצוין!! אפילו יותר מדי מצוין!'' צחק.
''מצחיק מאוד!!! חח,אני מצטערת על המכה שהבאתי לך.'' הסמקתי לידו.
''אל תצטערי!! זוהי אשמתי. יש לך אחים או אחיות ?''
''כן. יש לי אחות ו3 אחים .כולם מעצבנים,וכולם בקרוב בצבא. ואחותי גם. אצלך ? '' אמרתי.
''האמת יש לי אחות קטנה בת 7 ,היא נמצאת עכשיו בבריכה במים הרדודים... שמעי,איפה החדר שלך בקיבוץ?'' שאל בחיוך.... ומאוד אהבתי את החיוך הזה!!:)
''החדר שלי נמצא כמה שניות מפה'' אמרתי לעברו והצבעתי על הבקתה.
''אה נחמד.אני נמצא 3-4 בקתות לפנייך'' אמר והצביע על הבקתה שלו...........
''מה דעתך שנלך לאכול גלידה? אני יפצה אותך.... מבטיח!'' אמר וקרץ לי.
'' אני אשמח.אני צריכה לקחת כסף. רוצה לבוא איתי?'' שאלתי ושוב הסמקתי!!!! אני חייבת להפסיק להסמיק.
שנינו יצאנו מהבריכה ורק עכשיו ראיתי את הגוף שלו!
איזה ילד חתיך הוא היה!
אחרי שהוא בא לקחת איתי את הכסף,הלכנו לעבור חנות הגלידה,הזמנו 2 גלידות ווניל,והלכנו לשבת בשולחן הכי קרוב.
לא הפסקתי להסתכל על הגוף שלו!
''את ממש יפה,את יודעת ?'' אמר בשמחה.
''תודה,גם אתה חתיך '' קרצתי.
אחרי כמה דקות של דיבורים וגלידה,הייתי צריכה לחזור כי היה די מאוחר.
''אני חייבת לחזור. תודה על הכל,וסליחה על המכה'' צחקתי.
''ברור,בואי.... אני ילווה אותך.'' אמר
עד החדר בבקתה, הוא ליווה אותי.
''כייף להכיר אותך מייקל.רוצה ניפגש בבריכה מחר בדיוק באותה השעה?'' חייכתי.
''אני אשמח. אני יבוא לפה,ונילך יחדיו. הולך?'' וכמובן שהסכמתי.
''איך היה בבריכה?'' ההורים שאלו.
''כייף. הכרתי ילד אחד ממש חמוד.. הוא מאשקלון בן 16 וקוראים לו מייקל.''
''אני שמחה! בלילה אנחנו הולכים למופע אופרה.את רוצה אולי לבוא איתנו?'' שאלה אמא.
''לא... לא כל-כך מתחשק לי. אני יישאר בחדר ויראה טלווזיה. תבלו!'' עניתי לה בחיוך.
האחים שלי וההורים שלי יצאו לעבר המופע ב-8 בערב.
הדלקתי את הנייד שלי.היו לי 3 הודעות.
הודעה ראשונה הייתה מדניאל :
' ספיר,שמעתי שנסעת לצפון. תהני.אני מצטערת על הכל!' .
לא עניתי לו על ההודעה. ההודעה השנייה הייתה מיובלוש:
''ספירוש,מקווה שאת נהנת,דברי איתי !'
עניתי לה:
'תקשרי אליי מתי שבא לך. נדבר אחותי היקרה:)'.
בדיוק כשסיימתי להתקלח ועוד לא סיימתי להתלבש, פתאום מישהו דופק בדלת.
לבשתי על עצמי מגבת במהירות.
תנחשו מי זה היה? זה היה מייקל.
הוא הסתכל עליי כמה שניות ונכנס פנימה.
''אוי.אני מצטערת שאני ככה...פשוט הרגע יצאתי ממקלחת.תחכה רגע?'' שאלתי בלחץ.
''ברור '' חייך ובהה בי ..... לא הבנתי מה קרה.
עפתי לחדר,לבשתי חצאית וגופיה לבנה פשוטה. השיער היה רטוב למדי,לכן פיזרתי אותו.
'' מצטערת שוב. אתה רוצה אולי לשתות משהו?''
''אמ..אשמח לאיזה כוס מים.'' ענה.
בזמן שהבאתי לו לשתות הוא שאל אותי שאלות.
''אז .. למה את פה לבדך?'' -
''אה,ההורים והאחים שלי הלכו לאיזה מופע אופרה.ונשארתי כאן,לא היה לי כוח ללכת.''אמרתי
''וההורים שלי ואחותי הלכו לאיזה פארק שעשועים במקום. אז החלטתי לבוא אלייך.... הפתעתי אותך ?'' חייך חיוך רחב.
''כן,האמת שכן... כמו שאתה רואה-לא הייתי מוכנה בכלל לפגישה.''צחקתי מולו.
''תגידי...מצטער על השאלה,אבל יש לך חבר?'' שאל והסמיק פתאום.
''כן........ זאת אומרת,לא........ כלומר-זה מסובך!!'' עניתי בעצבנות ובמהירות.
''את רוצה אולי לספר לי מה קרה?''
''לא.לא... אני מנסה לשכוח מהכל ולא מצליחה ,אני מצטערת.אני לא יכולה לספר כלום לאף אחד.'' עניתי ועוד שנייה התחלתי להזיל דמעות.
''זה בסדר.אני מבין אותך. אל תבכי ספירוש!'' הוא אמר ,קם לכיווני והתחיל לנגב לי את הדמעות וללטף לי את הלחיים הרטובות.
פתאום הוא משך אותי עם היד שלו,ושנינו נפלנו על המיטה. הייתי מעליו. ממש מעליו!!!
הוא בהה בי בעייני הכחולות. בהה בי כמה דקות. וכמובן שאני בהיתי בו דקות אחדות.
ופתאום.................
_______________________________________________________
מקווה שהשארתי אותכן במתח!!!!:))))
הפעם יצא לי פרק ארוך יחסית...
ושוב מצטערת על האיחור של הפרק.
שבת שלום לכולם!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Time does its.