בבלוג זה
בכל הבלוגים
היום הראשון בעיצומו... איני יודע מה איתכם אך אני בדילמה,
האם נכון לי לשלוח את ילדי לבית הספר? האם באמת ובכנות אני עושה להם טוב או שזו התניה קלסית ... כולם הולכים אז גם אנחנו?מה באמת נכון לעשות?
אני לא מצליח להשתחרר מהרגשת המועקה ואולי היא בכלל שייכת אלי ולא קשורה אליהם? איני יודע,
אני רק יודע שקשה לי...קשה לי לדעת שילדי קמים כל בוקר יוצאים מהבית ולא ברור מה יקרה? מה המורה תאמר ושחס וחלילה ילד אחר ירים עליהם יד ומה באמת הם מקבלים שם? האם לא כל זה בזבוז זמן?
אין בלבי על המורים הם הש.ג. שעליו כולנו מתנפלים וכועסים והם לא באמת אשמים.
זו משוואה מורכבת עם הרבה יותר נעלמים מנתונים ברורים. יש לי הרבה יותר דאגות וסימני שאלה מאשר תחושת ביטחון ורוגע.
ברגעים אלו לפני שהם נכנסים אני מנסה את הרגשות להסתיר ולחשוב בהגיון ..כן זה בטח יעזור להם בחיים..הם יתגברו על הקשיים...הם חזקים לפעמים יותר מאיתנו הגדולים
המשוואה הבלתי פתורה תימשך ותשרור עוד שנה...
האם נכון לי לשלוח את ילדי לבית הספר? האם באמת ובכנות אני עושה להם טוב או שזו התניה קלסית ... כולם הולכים אז גם אנחנו?מה באמת נכון לעשות?
אני לא מצליח להשתחרר מהרגשת המועקה ואולי היא בכלל שייכת אלי ולא קשורה אליהם? איני יודע,
אני רק יודע שקשה לי...קשה לי לדעת שילדי קמים כל בוקר יוצאים מהבית ולא ברור מה יקרה? מה המורה תאמר ושחס וחלילה ילד אחר ירים עליהם יד ומה באמת הם מקבלים שם? האם לא כל זה בזבוז זמן?
אין בלבי על המורים הם הש.ג. שעליו כולנו מתנפלים וכועסים והם לא באמת אשמים.
זו משוואה מורכבת עם הרבה יותר נעלמים מנתונים ברורים. יש לי הרבה יותר דאגות וסימני שאלה מאשר תחושת ביטחון ורוגע.
ברגעים אלו לפני שהם נכנסים אני מנסה את הרגשות להסתיר ולחשוב בהגיון ..כן זה בטח יעזור להם בחיים..הם יתגברו על הקשיים...הם חזקים לפעמים יותר מאיתנו הגדולים
המשוואה הבלתי פתורה תימשך ותשרור עוד שנה...
mindri.co.il