Why can't we not be sober?
I just want to start this over
Why can't we sleep forever?
I just want to start this over
I am just a worthless liar
I am just an imbecile
I will only complicate you
Trust in me and fall as well
I will find a center in you
I will chew it up and leave.
TRUST ME.
אז מה היה לנו בחודשים האלה שלא כתבתי?
צבא, עבודות מזדמנות, אנשים חדשים.
תקופה קצת משונה. עושה הרבה דברים בעל כורחי.
אבל לפחות יש ים.
יש מוסיקה.
כמובן שיש גם רופאים ופסיכולוג.
ואין כסף או מותרות.
אבל יש חברים, והומור, ונשיקות.
ושינה. ולפעמים אפילו חלומות,
ויותר מזה, לפעמים אלו אפילו לא סיוטים.
ואני מגדירה גבולות מוזרים.
רוצה הכל כל הזמן, וכל פעם שאני שומעת "לא" משו בי מת קצת.
אני סך הכל ילדה קטנה שרוצה את הכיף שלה.
לפעמים הבחירות לא הכי נכונות אבל ההרגשה אח"כ בכל זאת טובה.
רק שהמחשבות לא מפסיקות, כי החיפוש אחר היותר טוב, היותר מאתגר היותר קיצוני ממשיך כל הזמן.
אבל אני תמיד ממשיכה באותו קו עלילה. מפחדת לשנות את המילים. המצבים.
רוצה דברים אחרים אבל לא מוכנה לנסות ולקבל אותם או לדרוש אותם.
הלוואי והייתי יכולה להיות כ"כ אכזרית כמו בשיר ההוא למעלה.
הלוואי ויכלתי לפגוע ולא לחשוב.
ואפילו אם זה קרה, זה לא קרה מהסיבות הנכונות.
הלוואי ומישהו שאיתי יכל להיות כמו בשיר.
אכזר ולא מתחשב, אבל חושק.
כי הפינוקים כבר כ"כ מוכרים וכל ההרגשה הנעימה והבטוחה היא נהדרת.
אבל לא תמיד זה מה שאני צריכה.
אז שמישהו ימצא את מה שאני צריכה. בבקשה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
