לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

finzy's adventures in the big world


"אם אתה יכול לחלום על זה, אתה יכול לעשות את זה.."

Avatarכינוי:  Simply p

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2012    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    




הוסף מסר

7/2012

זיכרונות.שמחה.


את האמת? הכל התחיל שהיה צריך ליבחור לאיזה חטיבה הולכים.

למדתי בבית ספר יסודי יחסית קטן. השכבה שלי הייתה 2 כיתות סה"כ 60 תלמידים בשיכבה.

בעוד ששאר בית הספר היה 3-4 כיתות.( כמובן שהיום הוא הרבה יותר גדול )

באיזור שאני גרה יש שלושה בתי ספר . חטיבה+תיכון,לכן יש יותר אפשרויות ליבחור לאן ללכת .

התלבטתי בין 2 בתי ספר. בית ספר אחד שרוב השיכבה הלכה אליו(רופין) והוא היה ניראה זוועה , אבל מספר יותר קטן של תלמידים ויחס אישי יותר ,או לבית ספר הרבה יותר גדול, מטופח בעל מספר רב יותר של תלמידים שאליו הלכו רק 15 ילדים מהשיכבה(מעברות)

הלכתי לבית ספר רופין. בהתחלה היה סבבה, כולנו היינו באותה הכיתה ניסינו להשתלב הלך מעולה, ממש טוב.

אחרי חצי שנה המצב התחיל להדרדר טיפה, היו מלא בעיות בלימודים מבחינת המורות וכו'

לבית ספר הזה הלכה רק חברה אחת שלי.

ולבית ספר השני(מעברות) הלכו כל החברות הטובות שלי. היינו בקשר ממש טוב במהלך השנה שלי ברופין

ושהתחילו הבעיות הגעתי למסקנה שהבית ספר הזה לא בשבילי, שאני רוצה לעבור לחברות

ליחס האישי ללימודים נורמאלים וכו.

 

אחרי שנה עברתי למעברות. כיתה ח' התחלתי בבית הספר עם רוב השיכבה שהייתה לי מהיסודי.

הייתי מאושרת עד הגג, שמחתי ליראות אותן כל יום, ליראות שבאמת אנשים דואגים לך..

לאט לאט המצב התחיל להשתנות. החברה המרכזית (אפשר לומר) הכירה ילדות חדשות, והייתה איתן בקשר ממש טוב

שלאטלאט היחסים בנינו דעכו.

ככה עברו להם כיתה ט' י' . במהלך השנתיים האלו הייתי מאוד עצובה.

קשה ליראות חברה ממש טובה שלך שלא מדברת איתך, ואין יחסים בעצם והיא מסתובבת לידי.

דיברנו מידי פעם אבל לא היה רציני. היו חיוכים גם.

קטע, קוראים לה גם שירז כמוני, הילדה היחידה עוד שאני מכירה בשם שירז.

אני מתה עליה היא תמיד איתי והחיוך שלה.

אני ראיתי אותה מלא פעמים מסתובבת לבד, אני לא יודעת מה קרה לה עם כל החברות שלה

אבל כואב לי עליה, אני רוצה לדבר איתה,שתסביר לי מה איתה ומה קרה.

היא מדהימה באמת,השתנתה,אבל אין עליה. כל יום אחרי בית ספר הייתי באה אליה ביסודי, היה הבית שני שלי.

מתגעגעת אליה. אני חושבת כל הזמן איך אפשר ליצור איתה את הקשר מחדש.

אבל תמיד עובר לי המחשבה הרעה, שזה לא יעבוד .לא יודעת למה.

אני ניזכרת בדברים שעשינו ביחד וזה כלכך הרבה, רק להיזכר בזה גורם לי להיות מאושרת.חיבוק

אני רוצה לדבר איתה ממש ולפי השיחות שלי איתה אני הרגשתי אותו דבר.

אבל..

תמיד יש אותו זה כזה מעצבן

מה הסיכוים שזה יקרה?

אני בעיקר מפחדת מהתגובה.



התמונה הזאת.. מרגיש לי איזה שהיא תחושה של פיספוס.

 

 

נכתב על ידי Simply p , 15/7/2012 19:07   בקטגוריות שחרור קיטור, אהבה ויחסים, אופטימי  
12 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: מגיל 14 עד 18
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לSimply p אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Simply p ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)