הדברים הקטנים ששומרים לזיכרון,
ופתאום יום אחד מסתכלים על זה והרגשות מתחילות לצוף.
היה ולא יחזור על עצמו.
אפשר רק להזיל דמעה, לצחוק, או סתם להגיד:" איך זה קרה "ולמה התמונה הזו צולמה בכלל?"
מצד אחד טוב שזה עבר,מצד שני זה עדיין בזיכרון ולא יכול להמחק(לטובה/לרעה)
השאלה היא האם אפשר להמשיך ככה שזה עדיין הולך איתך?
העיקר שזה גורם לי להיות מאושרת.
שעוד חיוך על הפרצוף עולה,ולהגיד שהחיים ממשיכים.
ואם היינו חיים רק על מה שקורה בעבר לא היה אפשרי לחוות דברים אחרים.
ישן,אבל מדבק.
כמו שהוא אמר,"מי אמר ששירים ישנים לא שווים?"
אז:DAUGHTRY-LIFE AFTER YOU
יושבת פה בלי מאוור או מזגן,ומרגישה סבבה לכתוב,
ולא למות מחום.
הלוואי והייתי יכולה לדעת מה הקשר ההדוק בין אחים תאומים.
הקשר הטלפתי שיש בהם,תמיד חושבים על אותם דברים,מדברים.
תפסיקו לישאול אותי . אין אצלינו כלום.
אתם רוצים שאני אתפרק מולכם?
אתם יודעים שזה כואב. פשוט תפסיקו לישאול אני מבקשת.
בבקשה.
עידן רייכל-מחכה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Simply p