לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

finzy's adventures in the big world


"אם אתה יכול לחלום על זה, אתה יכול לעשות את זה.."

Avatarכינוי:  Simply p

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מרץ 2016    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  




הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

הסופשים הקרים האלו...


השבוע עבר ממש ממש מהר, כל תמיד.

במיוחד שלא היה משהו מיוחד השבוע אבל מה שכן היה משהו שהטריד אותי כל השבוע ,מאז הסופש הקודם הם חזרו לחיי.

שאין מה לעשות וקר, ומתכרבלים בשמכה , המוח פועל יותר.

חברות:"די לחשוב עליהם.. למה את לא מבינה שהם רק הרסו אותך שהיית בכיתה ט עברו שנתיים תתגברי"

אני:" גם אם לא הכרתי אות אישית, הם ניכנסו עמוק פינמה ולא יצאו בקרוב "

כל אדם שאני מכירה אותו,רואה אותו בביתספר חשוב לי. זה כמו אדם שהכרתי אבל לא באמת הכרתי.

עדין.. המחשבות...לחבר שאין.. הכל מתערבב. לא רוצה לא לחשוב אלייך, רוצה אותך כאן ,לידי.

כן.. תמשיכי לדבר לעצמך שירז. רצון זה טוב...

 

השבוע יותר מידי דברים דיברו על הצבא בשבילי .. צו ראשון של חברות , שירים ובמיוחד אחרי המבצע האחרון.

ככל שמדברים על זה יותר, הטיפת מחשבה לתפקיד שרצית בצבא, הולכת ויורדת עם הזמן עם הסיכוי לאפסי.

הנחתי את עניין הצבא בצד לקצת זמן..

 

הסופש חזר והמחשבות חוזרות.

למה?

אוף.סתם עצוב.

ואפילו המוזיקה המועדפת עלי לא בא לי לשמוע.


היה לנו היום הכנה לפולין. ואו זאת וואחד הכנה. לא צחוק הטיסה שלנו ב-22.8 ומעכשיו מתחילים להתכונן :O

אפילו בימי שישי .שהבית ספר שלנו לא לומד בימי שישי.. זה מעיף, אבל יש ברירה?

שבוע הבא יוצאים למסע ישראלי.. איזה אושר!! אני שמחה שיצא לי להיות עם כל מי שאני רוצה

ומקווה שכל עניין הקבוצות יסתדר וכולם יהנו בטיול.

 

שיהיה סופש מעניין ומרתק לכולם.

שבת שלום.

נכתב על ידי Simply p , 30/11/2012 16:56   בקטגוריות שחרור קיטור, אופטימי, אהבה ויחסים  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הנחיתה וההרגשה המוזרה הזאת..


יייש בדרך לשדה התעופה, בפעם השניה השנה

גמורה מעייפות. נו טוב טיסת בוקר מוקדמת בכיף שלנו.

שדה תעופה, התגעגעתי למקום הזה, אני ממש אוהבת לטוס.

הטיסה הייתה 4 שעות, למרבה הפלא היא עברה ממש ממש מהר.

נחתנו, הגענו לבודפש-תכלס? מהממם שם.

על היום הראשון של הטיול כמובן שהיו עוד 1564963 תיירים נוספים,

עוד מלא שפות לא מובנות,

נוסעים במטרו רואים עוד זוג מתנשק  באמצע המקום,

לא הגענו למדרגות הנעות עוד זוג חמודי יושב ומתחבק.(כן זה מעצבן אותי ><)

המשכנו את מסעינו וחרשנו את בודה.

הופתעתי ליראות מלא ילדים בגיל שלי מטיילים מטעם בית הספר שלהם במקומות שאנחנו ביקרנו.

חתיכים ,באמת הטיסה הבאה שלי לשם תיהיה למצוא בעל.

האנשים חיים שם במצב מעולה, באמת. ובלי h&m  וzara לא הייתה עיר שמה.

בדרכינו לרכבת לוינה ( שגם עברה מאוד מהר ומלווה בצחוקים)

ראינו נופים מרהיבים , מדהים שם הרחובות הכל כןכן החנויות יוקרה שלהם, סתם לטייל שם

פשוט יפה וירוק!

עוד תיירים, עוד בתי ספר (אין להם תלבושת אחידה .כיף להם. וכולם אבל כוווווולם הולכים שם עם תיק צד..מענייין למה

אני חושבת שזה בגלל שיש להם לפטופים לתלמידים שם)

כןכן גם שם יש אנשים מעלפים ביופים. נערים בני 18-20 הולכים עם חליפות שזה די מצחיק אותי

בלונדינים עם עיינים כחולות פשוט בוהים באנשים כי המדריכה לא מעניינת.

התחושה הזאת שמסתכלים עלייך, אבל אתה לא יודע אם זה באמת נכון.

או שאתה נריאה להם כמו עוד תייר מוזר, ואין מה לעשות שאתה תייר מבחינים בכך, במיוחד שאתה ישראלי.

או שאתה סתם מתלבש שונה מהם בצורה יפה או מכעורת להפליא.

זאת הייתה באמת חוויה כייפית.

 

שאתה בארץ אחרת מסתובב ומטייל, יש עוד תחושה שאי אפשר להסביר במילים

שזה לא רק שאתה מטייל יש עוד משהו קטן,

שכאילו אי אפשר לחיות בארץ אחרת כי אתה לא מכיר כזאת.

הרבה פעמים שסתם ישבתי ברכבת ועוברת ההרגשה, הכל ניראה מושלם פה

יש כאן מעברים חופשים למדינות בגבולות, מרגיש כאן יותר טוב,לא כל הלחצים שיש בישראל.

אבל זה לא ככה, ווי המחשבות האלו יכולות להרוג אותי בסוף.

אז נפסיקקק

וכן גם אתה דני. מה צצת באמצע שום מקום. אבל בכל זאת נירשום אותך פה.

 

 

נכתב על ידי Simply p , 5/10/2012 16:53   בקטגוריות שחרור קיטור, סיפרותי, בית ספר, ביקורת, אהבה ויחסים  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הזמן עושה את שלו.


רוצה לישכוח מן העבר.

יש דברים שלא מסוגלים להמחק .

הטובים כמובן להשאיר. אבל חלק מה"לא בסדר" לא יוצאים.

 

חייה את הוווה , אני ממש שמחה בשבועים האחרונים.

קטע, כניראה שאני מבינה את משמעות החופש באמצע יולי.

ראיתי את רוב החברות חוץ מ-2.

את הטובות ביותר יוצא ליפגוש הרבה פחות.

יום שלישי פגשתי את שי ועמית והיה ממש מצחיק אחרי שלא ראיתי אותן מלא זמן.

יומים אחרי ניפגשתי עם דניאל ונועה, אין עליהן, הן מופע מהלך רק חסר הפופקורן.

נ.ב- זאת הייתה הפעם הראשונה שנסעתי על רנג'ר. פאק זה אדיר.

אתמול ניפגשתי עם מאיקי ושיר, התגעגתי אליהן במיוחד שאחת מהן ממשיכה ללמוד בחופש

ואחת מהן עסוקה מאוד, היא כל הזמן מחייכת, אי אפשר שלא להנות לידה.

 

חוששת מהעתיד.

כולם מדברים איתי על זה(בגוריות,צבא), אבל למה בחופש?

אני מבטיחה להם שהכל יעבור כמו תמיד.

אני לא אוהבת שמלחיצים אותי.

הכל יעבור,מבטיחה שעל הצד הטוב ביותר.


עוד פאקינג שלושה ימים לאולימפידה!אין יותר מאושרת ממני.

לא מאמינה שעברו 4 שנים כל כך מהר.

עוד זוכרת איך הוא(אסיין בולט) קיבל מדליית זהב כאילו זה היה אתמול -.-

 

עניין המשפחה מתחיל להיות מוזר בימים האחרונים.

מרגישה שאני מפספסת אותם והם מחליקים לי בין האצבעות.

כל מילה קטנה שלא במקום וכל המשפחה עם פרצוף תחת.

אני אתקן את זה ! אני היחידה שמאמינה בזה הא?( (:

האדם הכי מיוחד בחופש זה אח שלי הקטן.

באמת, אם הוא לא היה בחיי, האופטימיות הייתה יורדת לי מיד מהלקסיקון.

 

נכתב על ידי Simply p , 24/7/2012 13:28   בקטגוריות אהבה ויחסים, שחרור קיטור  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
הבלוג משוייך לקטגוריות: מגיל 14 עד 18
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לSimply p אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Simply p ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)