לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

finzy's adventures in the big world


"אם אתה יכול לחלום על זה, אתה יכול לעשות את זה.."

Avatarכינוי:  Simply p

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מרץ 2016    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  




הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

הרבה זמן ללא כתיבה..


הרבה זמן לא עידכנתי את הבלוג מכמה סיבות אישיות.

הייתה לי גדנ"ע מדהימה שזיכרונות כאילו יחרטו עוד הרבה זמן בראשי.

עם סיום של גדנע מרתקת,ושבוע לאחר תחילת הלימודים הנורמאלית התחילו לי הלימודים.

חשבתי שאני יודעת מה זה לימודים עד שהגעתי לכיתה י"א..

על היום ראשון, כמה דברים חיובים עלו במהלך השיעורים,אבל כפול במספר הגיעו הדברים הפחות טובים.

כמו להישאר כמה פעמים בשבוע עד 5וחצי בבית ספר, לעשות עבודות בגרות מטורפות במחצית אחת וכו'.

מפחדת, כן לא אשקר.

אבל זה ה-שנה, שאם הראש לא יהיה במקום, הכל יכול להתפקשש.

אומרים:משנה מקום משנה מזל" לחיוב כן? אני מאמינה בזה והכל יהיה רק טוב השנה!

בתחלתי כיתה י"א בשבוע לא הכי בשיא,

אני מאמינה שהוא רק יהיה יותר טוב ויותר טוב עם הזמן.

קיבלתי מורה חדשה, מלא מורים חדשים מה שנקרא התחלה חדשה.

 

לא יודעת אם יש את הצורך לכתוב את כל מה שאני חושבת.

אבל שאני לא פה אני מרגישה סוג של חופשיה, למרות שאז אין לי על מי לפרוק את הדברים.

יש לי הרבה לספר, לאט לאט זה יגיע.

 

סוףסוף מתחילה להרגיש משהו אחר,שונה בי שלא ראיתי קודם.

את הביטחון והעצמאות

 זה לא שאני איזה מבוגרת...

אבל תמיד טוב להרגיש ככה עם עצמך.

 

דרך אגב, עשו לנו הדמייה לצו הראשון ואת המבחנים הפסיכוטכנים.

החשש שבגלל מבחנים מסוימים לא אתקבל למקום שרציתי מעורר בי פחד,

המבחנים לא קלים כמו שעושים מהם, דורשים שם חשיבה מאוד מהירה,

כל פרק בוחנים אותך על נושא מסוים והזמן מוקצב.

**טיפ- לא הצלחת להשלים בזמן? תחרבש תשובות זה לא מוריד נקודות!

 

חסר לי אומנות בחיים.

מאז שהיא עזבה אין לי איך להראות את עצמי,

במה שאני מתגאה כלכך, העבודות שלי.

זה מעורר תסכול רב מאוד,שאני יודעת שלא אוכל להמשיך עם זה.

6 שנים בכל זאת.

 


 

נכתב על ידי Simply p , 6/9/2012 20:12   בקטגוריות צבא, שחרור קיטור, עבודה, אופטימי  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



פריקה


מי היה מאמין שהשבוע הזה יגמר?

היה שבוע מאוד קשה מכל הבחינות.

ביום ראשון מתכונת בלשון

יום שני עד רביעי כל השיכבה למדה בבית לבגרות בהיסטוריה

יום חמישי בגרות בהיסטוריה.

זה היה שבוע מלחיץ, מלא בחששות,מרובה זיכרונות מהעבר,

מטורף,חרישה מטורפת להיסטוריה, ולא ידעתי עד כמה הבגרות יכולה לקרב בין אחים תאומים.

ועכשיו? הכל רגוע שמחה מאושרת,מרגישה חופשיה ושמחה שהסופש הגיע!

http://www.youtube.com/watch?v=8yfWmcGlVn8

 


 

חשבתי עליו כל השבוע,

באמת מאז שחברה שלי שלחה לי את התמונה שלו

אני לא מפסיקה לחשוב עליו ואני יוצאת מדעתי!

היא תמיד רואה חברים שלו, ואומרת לי, וזה עוד יותר מזכיר לי אותו.

היום שהלכתי לבגרות יש דפים על יד המזכירות באיזה כיתה אתה נמצא,

ואז חשבתי על שנה שעברה, ושגם הוא בא בשעות מוזרות לבית הספר לעשות בגרות.

וDAMT עכשיו יהיה לי על מי לחשוב בסופ"ש..


זה עושה לי צמרמורת רק מלהתסכל עליהם.

עם מדים,לכל אחד את הצבע שלו

רציינים כאילו, מחכים שיגיע סופש

מדברים בטלפון עם החברים והמשפחה שלהם..

מתגעגעים הבייתה,

מה איתי, מתי תורי יגיע?

אני לא יכולה להסתכל על השכן שלי עם מדים,

משהו ממני אומר יש לך עוד זמן,

תורך יגיע.

אבל זה לא עוזר, הלוואי.

אולי זה בגלל שהוא בצבא?

The little things he does' when you can finally can kiss him"

"after he's been away for a long time


 

הבריטים שיהיו בריאים.

אני כך כל מקנאה בהם.

השפה שלהם היא כל כך מושלמת.

וזה גם ממש מצחיק איך שהם מדברים, אם שומעים אותם הרבה זמן-.-

נידבקתי לאחרונה לכמה להקות בריטיות.

אני פשוט חורשת על השירים שלהם, זה ממש מטורף.

הלוואי שגם לי הייתה כזאת אנגלית מושלמת עם מבטא.

 

 

 

נכתב על ידי Simply p , 7/6/2012 17:39   בקטגוריות אהבה ויחסים, שחרור קיטור, צבא  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



קרוב, רחוק.


כולם אומרים זה קשה

כולם יודעים מראש

אף אחד לא באמת אומר את הדעה שלו.

ישר פוסלים על הסף.

כי הם יודעים שהם לא הולכים לעשות את זה

כי הם יודעים שהם ילכו לתפקיד אחר.

נכון אולי יש טיפה עידוד מחברים אבל זה לא מספיק.

אי אפשר ללכת למקום מסוים בידיעה שאומרים"את לא תוכלי" " אין מצב ותתקבלי"

אם בכל זאת ,את הולכת ומנסה להראות להם שאין דבר שיעמוד מולי.

את באטרף של החיים , להצליח ולהשיג את המטרה, להראות להם -שצדקת.

כי ככה זה, 

מנסים, ואם לא מצליחים מנסים עוד פעם עד שהולך.

הכול בשביל ההוכחה.

אז זה מה שאני מרגישה,

זה עוד קרוב-רחוק כזה, אבל יחידה קרבית בצה"ל זאת המטרה.

מאז ומתמיד.

וכולם כאלו אדישים.

אני מרגישה לבד.

שלאף אחד לא אכפת ממש.

אבל כן, יש בנות שרוצות קרבי.

כי בשבילן,אם תורמים למדינה שנתיים, אז ניתן הכל.

נכתב על ידי Simply p , 4/6/2012 20:19   בקטגוריות שחרור קיטור, צבא  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
הבלוג משוייך לקטגוריות: מגיל 14 עד 18
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לSimply p אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Simply p ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)