finzy's adventures in the big world

הדברים הקטנים ששומרים לזיכרון,

ופתאום יום אחד מסתכלים על זה והרגשות מתחילות לצוף.

היה ולא יחזור על עצמו.

אפשר רק להזיל דמעה, לצחוק, או סתם להגיד:" איך זה קרה "ולמה התמונה הזו צולמה בכלל?"

מצד אחד טוב שזה עבר,מצד שני זה עדיין בזיכרון ולא יכול להמחק(לטובה/לרעה)

השאלה היא האם אפשר להמשיך ככה שזה עדיין הולך איתך?

העיקר שזה גורם לי להיות מאושרת.

שעוד חיוך על הפרצוף עולה,ולהגיד שהחיים ממשיכים.

ואם היינו חיים רק על מה שקורה בעבר לא היה אפשרי לחוות דברים אחרים.

ישן,אבל מדבק.

כמו שהוא אמר,"מי אמר ששירים ישנים לא שווים?"

אז:DAUGHTRY-LIFE AFTER YOU

יושבת פה בלי מאוור או מזגן,ומרגישה סבבה לכתוב,

ולא למות מחום.

הלוואי והייתי יכולה לדעת מה הקשר ההדוק בין אחים תאומים.

הקשר הטלפתי שיש בהם,תמיד חושבים על אותם דברים,מדברים.

תפסיקו לישאול אותי . אין אצלינו כלום.

אתם רוצים שאני אתפרק מולכם?

אתם יודעים שזה כואב. פשוט תפסיקו לישאול אני מבקשת.

בבקשה.

עידן רייכל-מחכה

מתה שהחופש הגדול הזה יגמר כבר.

שכל הדברים המעיקים יעברו כבר וישחכו ממני.

אין לי כוח.

לא צריכה שאף אחד יחשוב עלי

לא צריכה שאף אחד ישאל מה שלומי

כי זה במילא לא קורה.

ושמדברים זה סתם בולשיט כזה ועד שניפגשים זה עוד שנה.

אין לי כוח ליזום תמיד

אין לי כוח לישאול מה שלום אנשים אחרים.

לא רוצה.

רק אני לבד בסדר?

עזבו אותי.

לא רוצים אל תעשו

כן רוצים תעשו מה שבא לכם.

אין לי כוח.

זה כמו דו קרב ראש בראש

בעודי מוצפת דמעות כאן, מה שלא קרה הרבה זמן.

מקווה שהכל יהיה טוב.

שלמה ארצי-תגידי

רגעים שמחים לא חסר, שימשיך ככה.

אבל למה לא להמשיך אותם עד הסוף?

גם שקשה מתגברים. איך נעבור מכשולים אם לא נתחיל בקטנה?

יש רגעים שאתה אומר :פאק. ושום דבר איך לא יעזור לך.

*כי זאתי החליטה החלטה(שאותי די העציבה) והיא ראש בקיר קשה לשכנע אותה.

כי דברים יש את הדברים הטובים אבל הם נמחקים לה תוך שניה מהראש,

והרעים עוברים לה נונסטופ, אז איך היא בכלל תחשוב טוב ?!

*וההוא, מחק את פייסבוק שלו,שבשבילו זה היה הבית השני

הילד שגרם לי להיות מאושרת גם בלי שהוא יכיר אותי.