חפירות על כל החרא שבחיים שלי

טוב.. אני לא הולכת לספר פה על כמה שאני שונאת את איך שאני נראית והחרא הזה.

אני פשוט.. שונאת את האופי שלי.

אני שונאת את העובדה שקשה לי לומר לא לאנשים

ואני כל כך מפחדת לפגוע בכולם..ובסוף אני נפגעת מהם

שלא משנה מה חברה שלי תעשה, תלך ותבגוד בי.. תרצה להוסיף עוד מישהו לקשר שלנו

אני לא אהיה זאת שתיפרד ממנה, לא.

אני אוהבת אותה ואני אתן לה לפגוע בי ואז היא תבקש סליחה ויהיה לנו טוב.

כולם אמרו לי שהיא בוגדת בי, כי היא אחת שלא יכולה להתחייב.

אני לא האמנתי..כאילו, אני כן האמנתי.. אבל לא אמרתי את זה לאף אחד.. שכנעתי את עצמי שהיא אוהבת אותי מספיק בשביל לא לעשות דבר כזה

למרות שהיא כל הזמן נתנה לי את ההרגשה שאני לא מספיקה לה

שהיא סיפרה לי על כל מי שהתחיל איתה, ומה שהוא אמר לה

למרות שיכלו להיות לי אחרים.. ולא אמרתי לה את זה אף פעם.. אף פעם לא חשבתי לומר לה את זה

וזה קרה

האקס שלה.. היא אומרת שהוא איים שהוא התאבד, וניסה להתאבד

והיא הייתה חייבת

הם התנשקו.. אני לא יודעת למה היא סיפרה לי הכל

אני לא יודעת למה אני לא גומרת עם זה

אני מרגישה כל כך עלובה..

היא אומרת שהיא מפחדת לפגוע בי

ואני.. רק מפחדת להפגע מהקשר הזה

אבל אני לא רוצה לסיים אותו.. אני אוהבת אותה כל כך

אני לא רוצה שזה יגמר..

אנחנו חושבות על העתיד שלנו.. ואני מפחדת שהרגע הזה לא יגיע

אני לא יכולה לומר לה את כל זה, כי זה יכול לפגוע בה

אני מרגישה ש.. אני לא יודעת מה קורה יותר

אין לי שליטה על שום דבר שקורה ואין לי ברירה אחרת חוץ מלסמוך על אנשים

אני לא רוצה לסמוך על אף אחד. אני לא אסמוך על אף אחד, ואני אפסיק לפחד. אני אשרוד לא משנה מה יקרה.

אני נשארת כאן, עד לפעם הבאה.