זה כבר כמעט קרה כמה פעמים בעבר, אבל נראה שבשלב הזה כבר באמת אין שום דרך להמשיך להחזיק את המקום הזה. אי אפשר לחיות על משהו שבנוי רק על נוסטלגיה.

קצת עצוב, ואני תמיד אוהב את המקום הזה ואעריך את הפלטפורמה שהוא נתן לי ולאחרים. זה מדהים איך האתר הזה אפשר להיזכר ברגעים שיכלו בקלות להיעלם לנצח בתוך המוח שלי. רגעים כל כך קטנים שאין סיכוי שהייתי יכול לזכור אותם באופן כל כך חי בלי תיעוד, אבל עדיין מספיק משמעותיים בשביל שכשאני קורא אותם אחרי כל השנים האלה, אני עדיין ארגיש פתאום כמו נער. זה מדהים שאפשר לקבל הצצה כל כך מיקרוסקופית לדבר כל כך מאקרוסקופי כמו סיפור חיים. זה אפילו קצת אירוני שההמקום הזה מכיל תיאורים של שינוי דינמי ומתמשך של החיים שלי, בעוד שהאתר עצמו כמעט ולא השתנה לאורך כל הזמן הזה, תוך כדי שאני מעדכן בו על איך הכל משתנה לי מול העיניים.

הלוואי והייתה דרך לשמור על האפשרות הזאת - לא רק לקרוא מה קרה לי בעבר, אלא להמשיך ולעבות את הרגעים שאני משאיר פה בשביל העתיד. מצד שני, אולי זה טוב שהמקום הזה נעלם דווקא עכשיו. אפשר להגיד שהשנה-שנתיים האחרונות היו התקופה הכי טובה בחיים שלי. זה נשמע קצת טיפשי, אבל בניגוד לכל הציפיות, אני באמת מרגיש שמצאתי מקום טוב, ושאני חי בצורה שעושה לי טוב, ושאנשים מעריכים אותי יותר משפעם הייתי מסוגל בכלל לדמיין (ואפילו אני די מעריך את עצמי). אולי זה טוב לסיים באווירה הזאת.

אוהב פה את כולם. שיהיה לכם הרבה בהצלחה, באמת.

התחלתי לאחרונה לצאת עם מישהי חדשה. זה הגיע אחרי תקופה די ארוכה שבה לא רק שלא יצאתי עם אף אחת, אלא אפילו דחיתי במודע לא מעט הצעות (חלקן אפילו מאוד מפתות). זה היה כי באמת ובתמים הרגשתי שהגעתי למקום כל כך טוב בחיים, שפשוט אין לי שום צורך במשהו נוסף. זה עדיין נכון - כמו שכתבתי, אני לא רק מאושר יותר מאי פעם, אני אפילו מרגיש (או לפחות מקווה) שאני הולך בכיוון נהדר, ושהעתיד יהיה אפילו יותר טוב (גם יותר מאתגר, האמת). אבל בעקבות איזו שרשרת נסיבות, יצא איכשהו שחרגתי ממנהגי ועכשיו אנחנו יוצאים.

אני לא יכול באמת להגיד לאן זה הולך כרגע, זה די מוקדם. אבל אני חייב להודות שזה שינוי מרענן; אחרי כל הזמן הזה, התחלתי להיות טיפה מרוכז מדי בעצמי, ברמה שהתחלתי לשכוח איך זה מרגיש לתת לאדם נוסף מעמד אחר בחיים. יש לי הרבה חברים טובים ומשפחה נהדרת, וזה כנראה חלק מהסיבה שלא היה חסר לי שום דבר, אבל זה עדיין מעניין להיזכר באיך זה מרגיש להכניס מישהי חדשה לחיים ולנסות לראות כמה היא תצליח להתקרב. אין לי מושג כמה היא ספציפית תצליח, אבל אולי זה בריא שאני חוזר לבדוק.

יש מצב שזה השינוי המשמעותי האחרון שאני אעבור לפני שהמקום הזה ייסגר - לחזור להוריד קצת את החומות האחרונות שלי. עצוב שעל התהליך הזה כנראה לא יצא לי לכתוב, ומעניין אותי לדעת איך הוא יתפתח. כרגע רק אלוהים יודע.

אני הייתי יהונתן,

יהיה טוב.