הוא אף לא מבין אותי. הוא אף פעם לא מנסה. הוא אף פעם לא באמת פה בשבילי , כשדוקא אותו אני צריכה.
אתמול אבא הרביץ לי .. אתה היית היחיד שרציתי שירגיע וינחם אפילו שאתה לא ליידי .. אז אני בוכה לך בשיחה .. ואז לפתע , " ממש ממש מצטער חייב לנתק אחזור אליך " אמת? נפגעתי ..חיכיתי שעתיים שתחזור אלי .. שמתי מצב טיסה והלכתי לישון. בבוקר ראיתי שהתקשרת רק פעם אחת, דקה לפני שנרדמתי.
קשה לי.
אתה לא שם עלי ואנחנו שנה ביחד, זה נעלם וירד לך. איו לי מושג למה אתה ממשיך לשחק בי.אין התעניינות , אין מאמץ , אפילו כשאתה פה פעם בשבועיים אני מרגישה שאתה סובל איתי.. אבל מצד שני , להגיד לך את זה , זה כבר לא רלונטי , כי היו לנו אלפי שיחות על זה , וחוץ מלריב ושום שינוי אין כלום. איבדתי את עצמי במערכת יחסים הזו וקשה לי ככה. אני באמת אוהבת אותך.
כרגע יש לי שאיפה אחת .אני רוצה לחזור לעצמי .
לחזור לעצמי , עצמי שמרגישה , עצמי ששמחה , עצמי שחיה!
מרגישה כמו אבן , בכל המובנים.
תודה שלקחת לי את כל הרגשות וכל המחשבות.
בן זונה.