’’אני’’

טוב אז היום באחד הדברים שאני פעיל בהם, הקרינו לנו סרט. "מתים לחיות" מי שמכיר, ומי שלא לפניכם תקציר קטנטן מפי 'אני':

זהירות ספוילר. מי שרוצה לראות את הסרט (וזה סרט בעל מסר כבד והכרחי לכל אדם בעולם!!!) שלא יקרא וידלג לפסקה הבאה

שני אנשים מבוגרים, אחד איש עסקים מצליח מאוד, ממורמר ואין לו אושר בחיים. השני הוא אדם פשוט, מוסכניק, חובב טריוויה עם משפחה גדולה ותוססת. שניהם חולים בסרטן. כשהם שניהם שוכנו באותו החדר בבית החולים, הם לא הסתדרו. איש העסקים כל הזמן עקץ וילל על התנאים הנחותים בבית החולים (ששייך לו עצמו). עם הזמן הם החלו להתיידד ויום אחד איש העסקים מצא דף שהאדם הפשוט זרק לפח. הוא התעניין ופתח את הדף, וראה רשימה של דברים שהאיש הפשוט רצה לעשות. באותו היום, הודיעו הרופאים לשניהם שנותרה להם שנה לחיות, אם לא פחות. האיש הפשוט ראה שאיש העסקים קורא את הדף שלו, וכעס עליו נורא. איש העסקים שכנע את האיש הפשוט להגשים את החלומות הפשוטים שהיו כתובים בדף שהוא כתב (לגרום אושר לזר מוחלט, לבכות מצחוק). שניהם החלו להגשים חלומות של כל אדם פשוט, לטייל בכל העולם, לעשות צניחה חופשית ועוד. עם הזמן, רצה האיש הפשוט לעשות טובה לאיש העסקים, ולקח אותו ללא ידיעתו לבית של הבת שלו, שאיתה הוא לא בקשר שנים בגלל שלא אהב את בעלה וגרם לשניהם להתגרש. איש העסקים התעצבן נורא, ועזב את האיש הפשוט והעוזר שלו לבד ברחוב ונסע משם. האיש הפשוט חזר לביתו, לאחר חודשים של טיולים ללא קשר עם המשפחה. כשחזר, כמה שעות לאחר בילוי עם המשפחה, התעלף בביתו והובל לבית החולים. בבית החולים הכניסו אותו לניתוח דחוף, ושם הוא מת. איש העסקים עזב הכל וקרא את המכתב שהאיש הפשוט כתב לאיש העשיר במטרה למסור לו את המכתב אם ימות לפניו. בין הנושאים שבמכתב, הודה האיש הפשוט לאיש העשיר על כל העונג והשמחה שהוא גרם לו, והאיש הפשוט ביקש שהאיש העשיר יגשים לעצמו חלום שלא תלוי בכסף. האיש העשיר נסע לבת שלו והשלים איתה, הוא גילה שיש לה ילדים מבעל חדש ושם הוא גילה את האושר שלו. חודשים ספורים לאחר מכן, מת גם האיש העשיר.

עד פה הספוילר

אני חייב לציין שזה היה סרט כואב. נורא כואב. הוא נגע בי כל כך, הרגשתי שאני חווה מה שהם מרגישים. הרצון לנצל כל שנייה כאילו היא אחרונה. 

הסרט היחיד שהתנתקתי מהעובדה ש"זה רק סרט" והזלתי דמעה, או שתיים.

הסרט פשוט התחבר לדרך חיים שלי, למה שאני מאמין בו. זה היה כל כך קשה וכואב והסיום פשוט חדר לתוכי.

אני מציע לכולם לראות את הסרט, הצורה שכתבתי אותו רק מפחיתה מערכו ואינה מתקרבת לעומסי הרגשות שאפשר לקבל תוך כדי הצפייה.

אני רוצה שתקראו את המכתב הזה. כתב אותו גבריאל גרסייה מרקס. הוא היה סופר דגול שנפתר מסרטן. הוא כתב את המכתב הזה בדקותיו האחרונות, וסיכם חיים שלמים. אני חושב שהמכתב הזה יכול לשנות אנשים, אני מבקש מכם, בבקשה תקראו את זה.

הסיקו והשכילו, החיים שלכם, כולם, בידיים שלכם.

"אם לרגע אלוהים היה שוכח כי אני רק בובת סמרטוטים, והיה מעניק לי במתנה פרק חיים, הייתי מנצל זמן זה עד כמה שהייתי יכול .
יתכן שלא הייתי אומר כל מה שאני חושב, אבל בודאות הייתי חושב על כל מה שאני אומר.
הייתי מעריך את הדברים, לא לפי שווים, אלא לפי ערכם.
הייתי ישן מעט , חולם יותר .אני מבין שעל כל דקה שאנו עוצמים עיניים , אנו מפסידים שישים שניות של אור . הייתי מתהלך במקומות בהם האחרים נעצרו, הייתי מתעורר בזמן שהאחרים ישנים.
אם אלוהים היה מעניק לי במתנה פרק חיים, הייתי מתלבש בפשטות, הייתי משתרע מול השמש, חשוף לא רק בגופי אלא גם בנשמתי.
הייתי מוכיח לאנשים עד כמה הם טועים בחושבם שהם מפסיקים להתאהב בהזדקנותם מבלי לדעת שמזדקנים ברגע שמפסיקים להתאהב!
לילד הייתי נותן כנפיים, אבל משאיר אותו ללמוד בכוחות עצמו לעוף.
לזקנים הייתי מלמד שהמוות לא מגיע עם הזיקנה אלא עם השכחה.
כל-כך הרבה דברים למדתי ממכם, האנשים למדתי שכל העולם רוצה לחיות על פסגת ההר, מבלי לדעת שהאושר האמיתי טמון בצורת העלייה במעלה ההר.
למדתי שכשתינוק תופס בידו בפעם הראשונה את אצבע אביו, הוא מחזיק אותו לתמיד.
למדתי שלאדם יש זכות להביט כלפי מטה בזולת רק כאשר הוא עומד לעזור לו להתרומם.
כל-כך הרבה דברים הצלחתי ללמוד ממכם , אבל באמת - הם לא יעזרו לי , משום שכשישימו אותי בתוך הארון, למרבה הצער כבר לא אהיה בחיים .
אילו הייתי יודע שהיום תהיה הפעם האחרונה בה אראה אותך ישן , הייתי מחבק אותך בחוזקה ומתפלל לאלוהים שאוכל להיות שומר נפשך.
אילו הייתי יודע שאלו הם רגעי האחרונים לראותך, הייתי אומר "אני אוהב אותך " מבלי להניח , בטיפשות , שזה כבר ידוע לך .
תמיד קיים המחר והחיים נותנים לנו הזדמנות נוספת בכדי לעשות את הדברים היטב , אבל במקרה שאני טועה והיום הוא כל מה שנשאר לנו , הייתי רוצה להגיד לך עד כמה אני אוהב אותך , ושלעולם לא אשכחך .
המחר לא מובטח לאף אחד , צעיר או זקן . היום יכולה להיות הפעם האחרונה שתראה את אהוביך . בגלל זה אל תחכה יותר , עשה היום , כי אם המחר לעולם לא יגיע , בודאי תתחרט על היום בו לא הקדשת זמן לחיוך , לחיבוק , לנשיקה והיית עסוק מכדי להגשים להם בקשה אחרונה .
שמור את אהוביך קרוב , תלחש באזנם עד כמה אתה זקוק להם , תאהב ותתייחס טוב אליהם , תקדיש זמן להגיד להם "אני מצטער " , " תסלח לי " , "בקשה " , "תודה " , וכל אותן מילות האהבה שאתה מכיר .
אף אחד לא יזכור אותך בשל מחשבותיך הנסתרות . בקש מאלוהים את הכוח והחוכמה לבטא אותם . תראה לחבריך ולאהוביך עד כמה הם חשובים לך ."