בס"ד
המילה שמתארת אותי כרגע זה "ייאוש", אין לי כוח יותר לכלום.
אני כל יום מתעסקת במשקל, גוף, קלוריות, אוכל. התרחקתי מכל החברים שלי אני מרגישה זוועה!
אנשים שבאמת אכפת להם ממני מתרחקים יותר נכון אני מרחיקה אותם ממני.. ואני נשאבת יותר ויותר אחורה.
בא לי להבריא וזהו!!!!!!! זו בקשה כזאת גדולה???????? לה-ב-ר-י-א, לאכול בריא להיות רזה בצורה בריאה ולהתאמן!
אבל זה קשה לי כל כך. אתמול אכלתי בשביל אמא 1400 קלוריות הרגשתי אחרי זה גועלית כל כך, רציתי לשרוף את עצמי.. הרגשתי
את האוכל עולה לי לגרון, ניסיתי להקיא כי לא יכלתי באמת שלא!הרגשתי שאני מתפוצצת, אבל עצרתי את עצמי מהר מאוד מלהגיע לשם.
לא בא לי עוד התמכרות או הפרעה.. תודה רבה.
אבא שלי המצחיק אומר "תתחילי לאכול מה שבא לך ותתאמני בחדר כושר אני אעשה לך, רק תצאי מכל הבעיות שלך". אתה באמת חושב שזה
קל??????????? אז זה לא. אחותי התאומה מתחילה להרגיז אותי, היא יורדת עליי כל הזמן ופוגעת בי בנקודות הכי הכי כואבות לי בחיים..
"יא אנורקסית מטומטמת" "בעלך ישגיח עלייך אוכלת" "את בדרך ללמות, לכי למחלה הפסיכיאטרית שלך המקום האמיתי שלך."
אני פשוט מאושרת, מה אני יגיד לכם.
נמאס.