שלום שלום.
לאלה מכם שכבר היו כאן פעם, ולאלה שזהו ביקורם הראשון בצד הוורוד (ברוכים הבאים)- אי אפשר באמת לצפות ממני לעמוד בפיתוי ולא לכתוב על הנושא הזה. אז הנה דעתי לפניכם:
באופן שבטוח לא משתמע מהכותרת נדבר היום על ספרים במבצע. ואני מדברת על המבצעים הכמעט מגוחכים האלה, של ספר שני בשקל, כאילו הספר היה ירק.
נתחיל בכך שהמחיר המלא של ספר, ללא מבצע, הוא שערוריתי. נעזוב את העובדה שספרים בחו"ל (ואני מדברת על ארה"ב) עולים הרבה הרבה יותר זול (דולרים בודדים), ונפסח גם על העובדה שיצירה תרבותית שנועדה להעשיר את האנשים אמורה (בחזון האידיאלי של מדינה מושלמת) להיות נגישה לכל כיס (כמובן, יהיה שיגידו שיש ספריות. חכו, לזה נגיע עוד בהמשך).
בהתחשב בזמן שלקח לסופר לכתוב את הספר ובהתחשב בדם, האצבעות הנוקשות מהקלדה והדמעות שהוא השקיע בו- הייתי מוכנה לשלם את המחיר, אילו (וזו מילת המפתח במשפט הזה) ידעתי שרוב הכסף אכן הולך לכותב. אבל, עד כמה שידוע לי, אתם בהחלט מוזמנים לתקן, רוב הסופרים מקבלים גרושים מהמכירות.
לכן, רוב הזמן, אני שמחה במכירות אבא במאה, וספר בשלושים שקל ללקוחות אורנג', כי בואו נודה בכך, אין אלטרנטיבה ראויה לקניית ספרים בארץ. יש ספריות, כמובן, אבל בספרייה שלי (והיא ספרייה עירונית ראויה, ולא חור נידח) הספרים הטובים באמת הם אלו שצריך לחכות חודשים כדי להשאיל, אם בכלל הם ישנם בספרייה. אז בלית ברירה אני נוהרת כשאר יחידי הסגולה של עם ישראל, אל חניות הספרים להעשיר את הספרייה הביתית שלי במיטב הספרות העולמית, וכן, גם ספרים שלקחתי פשוט כי הייתי צריכה להשלים לארבעה כדי שיהיה לי מבצע.
וכאן, בלי לשים לב בכלל, הגענו אל לב ליבו של הרעיון שלי. הבא נביט אל הישראלי הממוצע חובב הספרות והשמח לכל חיסכון באשר הוא. השלטים "ארבע במאה" ו-"עד חמישים אחוז הנחה על ספר שני לחברי לאומי קארד לכבוד שבוע הספר (הזול מבניהם)" תפסו את עינו כשהיה תקוע בפקק בדרך לעבודה, וכך, כשהוא עייף אחרי עוד יום ארוך במשרד, הוא נכנס לחנות בדרך הביתה, לשמח לבבו ואת לבב ילדיו. ספר על פיות לבת הקטנה- יש. פרסי ג'קסון לבכור- יש. דרמת מתח סוחפת להעביר את השבת- יש. שוד ושבר! יש לו שלושה ספרים ובשלט נכתב בבירור שהוא צריך ארבעה. ישראלי אמיתי לא מוותר. לא ויתרנו על השטחים, לא נוותר גם על הכסף. חיפוש ממושך ועזרה מהמוכרת העלו בחכה ספר על התמודדותה של אלמנה עם מות בעלה ועם הריונה המתקדם על רקע המלחמה בויאטנם. מצויין. גם מתנה לאישתו הוא מצא.
עכשיו, ייתכן שהספר הזה, שנקנה בעל כורחו של חברנו, ינתן במתנה לחמותו בפסח הבא, או שיתרם לספרייה, או שיתגלגל לידיהם של חברים, או שאשתו תשתעמם לחכות לילד שיצא מהגן ותקרא אותו בעודה מחכה לו. השורה התחתונה היא, שהספר יקרא בסוף על ידי מישהו שבחיים לא היה קונה אותו ולא היה קורא אותו לולא המבצע. אז בסופו של דבר, המבצעים האלה גורמים להעשרתנו. בכנות, כמה מאיתנו, אם לא היה מבצע, היו נכנסים לחנות ספרים וקונים ארבעה (!) ספרים בבת אחת?
זה משמח את החנות, זה משמח את אותנו וזה משמח את הכותב שמישהו קורא את הספרים שלו. אז נכון, הוא יקבל פחות אחוזים, אבל חכמים ממני אמרו- אם אתה מחפש כסף בכתיבה, יש לך יותר סיכוי לשדוד בנק. (אומרים שכשנותנים קרדיט עושים את העולם טוב יותר- אני מוכנה להתערב על הראש שלי שהמשפט הזה לקוח מהמאמר "חיי כותב" ב-בלי פאניקה, אם לא, תסלחו לי).
על חוסר צדק במבצעים האלה כלפי הכותב אין לי הרבה מה לומר, מכיוון שאני לא בקיאה בנושא, אבל יש דבר אחד שבכל זאת מספיקה בינתי כדי להגיד- אין לי מושג על פי אלו שיקולים חנויות הספרים בוחרות איזה ספרים יהיו במבצע, אבל אם מקומו של הספר באופן רגיל הוא בפינה אפלה ונידחת של מדף אחורי ונסתר- אשרי הסופר שהוא מופיע עכשיו על הדוכן באמצע החנות.
ולגבי חנות ספרים שאני אוהבת במיוחד- תמיר ספרים במושבה הגרמנית בירושלים זו חנות הספרים הכי מתוקה שאי פעם נתקלתי בה. אני לא יודעת אם זה החלל הקטן יחסית שעושה תחושה של משהו ביתי, או המבנים הישנים והאווירה הירושלמית במיטבה שמקיפה אותך, או העובדה שאני תמיד מוצאת משהו מעניין ומסקרן בחנות הזו. ואם כבר מישהו מגיע אליה, המלצה נוספת ובכלל לא קשורה היא לבקר בקפה שלידה- טחנת הקפה. המקום האהוב עליי בעולם לשתות בו קפה, ולא בגלל שאני חובבת קפאין (אני לא שותה קפה בדרך כלל), אלא בגלל שיש להם את הקפה המושקע והטעים ביותר בעיר וגם עוגות בכלל לא רעות. וגם אווירת הקפה השכונתי והריח מוסיפים לחוויה. המלצה לא משוחדת בכלל- מעולם לא עבדתי בתור מלצרית ואני לא מכירה את הבעלים. פשוט לקוחה מרוצה שנכנסה עמוק מידי לקטע של ההמלצות.
טיסה נעימה, טייסי חלל אמיצים, לאלה מכם שטסים באמת, ולאלה שטסים על כנפי הדמיון שמספק להם הספר..
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: