שלום שלום =)
מכירים את זה שכשאתם מחליטים לעשות משהו עם עצמכם, ברגע ההחלטה יש לכם מלא מוטיבציה, שום דבר לא יכול לעצור אתכם. החלטות כמו 'עד הקיץ אני מורידה שני קילוגרמים' או 'פעם הבאה שאני לובשת בגד ים יש לי בטן שטוחה' או 'מהיום אני לא מבזבזת את הבוקר על לקרוא במחשב'. כל מיני דברים כאלה.
אומרים שכדי שתישאר המוטיבציה, כדי שלא יהיה קשה בהתחלה, צריך להתחיל בהדרגה. כאילו, אם אני רוצה להיכנס לכושר, אסור לעשות ריצות ארבע פעמיים בשבוע, צריך להתחיל משתיים. אצלי זה לא ממש ככה. אם אני לא מתחילה בבום, אם אני לא נכנסת ישר לשינוי, זה מתסכל אותי והורג את הרצון שלי להמשיך. מצד שני, הבום הזה מחזיק בדיוק שבועיים, שאחריהם אני מוצאת את עצמי שוב בנקודת ההתחלה.
אותם אומרים, טוענים גם שלאכזב את עצמך זה הכי גרוע. אני חייבת לסייג. אכזבתי את עצמי, אולי... שלוש מאות פעם, ואף אחת מהן לא הייתה גרועה כמו להרגיש (גם אם ללא ביסוס) שאני מאכזבת מישהו אחר.
אם אני מפרה הבטחות שהבטחתי לעצמי- אני לא שווה כלום?
הממ... אני בטוחה שאיפשהו בעולם מעריכים מישהו שהפר הבטחות לעצמו יותר מידי פעמים.
אמרתי הרבה אבל לא אמרתי כלום.. פוסט של הכרה בכישלון =)
שבת שלום, טייסי חלל אמיצים שלי!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: