כסף שווה הכל.
כסף שווה אושר.
כסף שווה הצלחה.
כסף שווה חים טובים.
כן? אז לא.
אני יושבת ומנסה להבין, מנסה להבין לעומק, למה הכל נמדד ומוערך ביחס לכסף. איך זה שכסף (שהוא לא ערך בכלל!!) הפך להיות הערך המרכזי של החברה שלנו.
זאת אומרת, היום הכסף שווה הכל. הכסף נהיה ערך בפני עצמו שעומד מעל כל שאר
הערכים. אני ארמה בשביל כסף. אני אגנוב בשביל שיהיה לי עוד כסף. אני אהיה מושחט
ורקוב ואמכור את נשמתי לשטן רק בשביל שיהיה לי יותר כסף.
אז אני אגיד לכם משהו מצחיק- מי שמגיע לשפל מוסרי למען כסף, הם דווקא אנשים שיש להם הרבה כסף!
אני רוצה לעשות השוואה רגע, בין הכסף ובין מה שהניע את העולם פעם (בבקשה אל תשאלו אותי מתי)- אלוהות (דת, זאת אומרת. למרות שאני חושבת שמבחינת מונחים סוציולוגים, אלוהות היא המושג היותר מדיוק).
פעם (בסדר, באיזושהי צורה זה קורה גם היום, רק לא בעולם
המערבי) יצאו למלחמות בשם האל, בזבזו הון תועפות כדי לבנות למען האל והכבוד ולא
למען הכסף עצמו.
הם יתכן שהכסף תפס
את מקומו של האל? הכסף נהיה מעין אלוהות של החברה המערבית המודרנית?
יש הבדל אחד מרכזי בין אלוהות לכסף. הרעיון הבסיסי של הדת, היה להפוך את האנשים לטובים יותר. בסדר, זה הלך לאיבוד קצת במשך השנים, אבל בבסיס, הדת היא מערכת של כללים (עם תגמולים חיוביים ושליליים) שנועדה לווסת את התנהגות האדם ולעצב אותו בהתאם לאיזה אידאל. היהודי המושלם, הנוצרי המושלם וכו'.
אז מה הוא האדם המודרני המושלם? זה שסוגד לכסף ולא בוחל בשום אמצעי כדי להשיג אותו?
לא יכול להיות שאנשים מעסיקים עובדים בתת תנאים ובחמישה
שקלים לשעה רק כדי לשלשל את העודף לכיס שלהם. לא יכול להיות שיש מנהלים שמקבלים
מליונים שקלים בחודש ומוכרים לציבור מוצרים במחירים מופקעים רק כי הם יכולים. לא
יכול להיות ששאיפה של אנשים בחיים תהיה כסף.
לא יכול להיות שיגידו לי: אל תעסקי במקצוע הזה, זה מקצוע בלי כסף. בסדר, זה
מקצוע בלי כסף. אז מה? זה מקצוע שיתן לי סיפוק, יעזור לי לממש את עצמי, שאני אהנה
בו. למה זה פחות חשוב? למה זה נדחק הצידה?
אז זהו, האמת שאין עוד מה להגיד, חוץ מהאכזבה העמוקה שלי. אני לא מאמינה שפעם העולם היה טוב הרבה יותר ממה שהוא היום. אני לא חושבת שאנשים היו מוסריים יותר. פשוט עצוב לי שבחרנו להעלות את הכסף על נס ולנופף בו בגאווה, ולא משום שהאלוהות היא אלטרנטיבה ראויה יותר, אבל פשוט שלפחות היא מבוססת על הועלה לחברה ולאדם. הכסף לעומת זאת, נשאר מחייך במגירה ובסופו של דבר, תודו, הוא לא מועיל לאף אחד.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: