My life Based On A Real Story... |
 כינוי:
אנג'י בת: 37
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יולי 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 7/2008
אין כמו יום שלישי.
אפילו כשאני חושבת על איך שהשבוע שלי ניראה מבחינת משמרות, אני יודעת שהיום יום שלישי ו"אורות עיניי"...זה כבר לא תחילת השבוע וגם לא הסוף שלו (כשאני יודעת שביום חמישי משתחרר אחד מהאנשים המעניינים ביותר שהכרתי בצבא - שלא לדבר על משמעותיים מבחינה חברתית..).
בסופ"ש הזה תהייה ה"משמרת" האחרונה שלי במשרה המוזרה של "שישי-שבת" בהנהלת חשבונות - כמובן - מה הטעם להחזיק חיילת במשרה חלקית מהסגנון של "כל שישי עד שבת..." אם יש פראיירית עם תואר שאפשר לשלם לה פחות על משרה מלא הבמשך כל ימות השבוע ? ;)
טוב נו, הגזמתי קצת, פראיירית לא - אבל משתלמת כלכלית זה בטוח.
אז מה בעצם היה לי השבוע: פרוייקט השמפקד שלי התעקש לפקשש - מה שגרם לחיכוך עצבני ביני לבינו וגרם לי להעלות את הטון המכוון אליו (כי הוא העלה את שלו כלפיי...למרות שידע שאמרתי לו על התוצאות ...וסרבתי לעשות את מה שהוא עשה..אח..גברים - כל כך בטוחים בעצמם תמיד, גם אם מעירים להם על משהו, הם מבינים אותו ועדיין ממשיכים עם הראש בקיר כי - "הם גברים").
ותקלה הזו גררה אותי למיגרנה לאחר זמן מה של עבודה עליה (מישהו צריך לתקן את מה שהוא הרס לא..?), סך הכל משמרת הצהריים שלי היתה "בודדה".
לא אוהבת לקפוץ בין משמרות, אבל זה ניראה ככה : ראשון-בוקר, שני - צהריים, היום (שלישי)-בוקר, מחר (רביעי) - צהריים ובחמישי בוקר ו..אחד הידידים הטובים שלי עוזב את המסגרת הירוקה :(.
בדרך כלל מקובל להכין "אלבום שיחרור" לג'ובניקים שכמונו...אבל היות ואף אחד לא לקח יוזמה (כי מה לעשות, יחסי האנוש שלו לא היו משהו עם יותר מדיי אנשים כי - הוא אוהב לגרום לאנשים ללמוד בעצמם והוא ציני בערך כמוני ביום רע...) , הפכתי להיות המארגנת של המתנה.
במשך כמעט חודשיים לחצתי על האנשים שהכירו אותו/מכירים עדיין לכתוב לו מילה או שתיים לקראת האזרחות באוויר, איימתי במיילים, רדפתי אחרי אנשים עם דפים ועטים אפילו ומתוך ה-20 החשובים השגתי 14 מכתבים ועוד 2 מאנשים שכלל לא היה לי מושג שקשורים אליו איכשהו.
מה בעצם מתוכנן - סוג של קופסאת זיכרונות עם המכתבים מגולגלים כמגילות שרופות מעט , מעט תמונות למזכרת, תצלומים ישנים עם הקדשות מחברים שכבר השתחררו מזמן והתעקשו להופיע בשי הצנוע וכמה דברי מתיקה.
מקורי זה לא, בעיקר כשכבר הכנתי דברים כאלו ולאו דווקא לשיחרור של אנשים יקרים לי (בצורה כזו או אחרת) , אבל אפילו ה"זכרים" המקיפים אותי בצבא התלהבו מהרעיון ומהביצוע עצמו - שלא לדבר על ה"נקבות" הביקורתיות הסובבות אותי.
כך שזה יהיה בסדר.
כשאני חושבת על זה, אני כבר לא ראיתי אותו בערך שבוע שלם, גם לא בסופ"שים (כי לא היו יציאות צוותיות או חברתיות אחרות במסגרת הבסיסית...מחוץ למדים).
כך אני יודעת שהוא יחסר לי, אם שבועיים של היעדרו מהצוות גורמים לי לסוג של "חור" חברתי עמוק "לב האדמה".
*השיחרור שלי אגב בעוד 3 חודשים וצ'ופצ'יק"
הפקתי לחפור מעט ב"פסיכו'" השבוע ,אני יודעת שיומיים לא מספיקים מן-הסתם, אבל כל מה שאני רוצה ברגע זה הוא ללכת לרוץ קצת ולחזור לפוך מתחת למזגן...להירדם עד מחר (לבד או לא ->ה"אורחים" האלו תמיד מוצאים את דרכם אליי בסופו של דבר..) ,להתעורר, לסיים עם המתנה ללטיני המשתחרר מחרתיים, לסיים את המשמרת של מחר ולדעת שלמחרת מגיע יום חמישי - והנה לי, סופ"ש.
כרגע אין לי תלונות, לא יותר מדיי בכל מקרה.
ואם תיקחו כמה עצות מכאן - אולי גם אתם תרגישו איזה "היי" מסויים מזדחל לו לתודעה ומתפרס על כל הכלול בכם.
אנג'.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
