אני רוצה לצרוח, בא לי אותך,

אני רוצה לברוח, אל היידים שלך,

אני רוצה אותך, לאחוז בך,

אני רוצה אני רוצה אותך.

דיייי דיי צאי לי מהראש, עיזבי אותי לנפשי, החיוך שלך מופיע בכל מקום, האני עצמי שלי לא ברור כבר,

אני רוצה המון, יותר מדי, אולי פיצול אישיות, בלבול - אולי.

אני חייבת לעשן כדי לצאת מזה, ועכשיו נגמר לי שוב, חייבת למצוא כיוון חדש, זה דווקא נחמד לשמור על אנונימיות, אפשר לדבר על ה-כ-ל.

רציתי אותך, אני עכשיו רוצה אותה כמו שרציתי אותה, 

אני אוהבת אותך תמיד, 6 שנים זה לא קצת, אוהב אותך לנצח, החברה הכי טובה שלי, אחותי, אהובתי, משפחתי ונשמתי.

ואני גם אוהבת אותךֲ, אהובי, אך נפלטתי מליבי מהר כמו שנכנסת אליו.

ואותך, את, היא, לא יוצאת לי מהראש, מאמללת את עצמי ושוקעת ברחמיי העצמיים, את אחת מאיתנו, את אוהבת בנות, אני אוהבת בנות, אנחנו מסתדרות,

אבל את פשוט לא שמה עלי, לא בקטע שלי, אהבה יותר נכזבת מזו לא אפשרית, אוהבת אותך המון, נשיקות וחיבוקים, 

ולראות אותך, קורע אותי יותר, בכל פעם שזוג עינייך החומיות כמו שני אגוזי פקאן מרהיבים, מושכים, מביטות בי חזרה, הלב שלי נמס קצת וגם נקרע.

אין טעם לספר לך, אחת שמרוכזת כל-כך בעצמך, לערער את העולם שלך ולערער את ליבך.

להרהר עליך.

את מושכת אותי, את תפסת אותי בחכתך, את ניצחת, הקסם שלך בהקלט עובד, רק תפסיקי עכשיו לפני שאני אטבע.