זה קשה אני מרגישה כאילו אני מתפוצצת מבפנים.

אז קניתי אופניים ונסעתי הכי רחוק שאפשר, עם רמיקסים של דאפט פאנק שממריצים את הנשמה שלי, הפריקה הכי בריאה שיש.

והרוח שנושבת בפניי בזמן שאני מפדלת את כל מה שאני לא יכולה לומר, והרצון העז הזה לרדת לכביש ולחכות שאיזה רכב יפגע בי,

כי פשוט לא בא לי לחיות בעולם הזה יותר אם את לא לצידי. 

אבל לא, הלב שלי כואב ובכלזאת פועם בחוזקה, כאילו נקרע מהחזה שלי. 

אני רואה אותך ואני רוצה לאכול אותך, כמה זמן לא הרגשתי כך ורק המחשבה מחזקת את הרגש.

אבל את אוהבת אותה ושוב אני שוקעת ברחמים עצמיים.

את משחקת בי בחבלים בלתי נראים אני רוצה לרוץ לצעוק אני אוהבת אותך אני רוצה אותך את כל מה שחיכיתי לו, אני צריכה אותך.

למה לא נסעתי איתך למצעד היום אוףףףףףף אני מתחרטת עד עכשיו.

את פשוט מושלמת- עם או בלי בגדים, העיקר שתלבשי את החיוך שלך, את העיניים, החיוך.

עזבי רק את הקול.

עזבי הכל, פשוט תהי כאן, איתי.

למה זה כל כך קשה? פשוט קחי אותי אליך.

יצאתי לסיבוב שלא נגמר.