מחשבות זה עסק מלוכלך.
גם כשאינן עולות על הכתב, או על כל דבר אחר, הן מכתימות משהו. ולא רק (אם בכלל) את מה שכוונו אליו. וגם אם לא כוונו בכלל.
כתם זה עסק.
יש כותבי סת"ם, פילוסופים, ציירים משוררי מכתמים ופסיכולוגים (ועוד ועוד) שמרוויחים מזה. גם הלקוחות מרוויחים מזה. אלה ששילמו ואלה שלא.
בעל עסק יקר, תחשוב.
בעל ראש מלוכלך ונקי כפיים, קניתי.
מזכיר לי את smamit, יותר מ-טיפה (תרתי משמע)
-תודה לכל ההתייחסויות בפוסט הקודם, אני מנסה להתייחס כמו שצריך ולכן זה מתעכב...
-
לבור את המוץ מוציא את המיץ
אבל לפעמים מכניס את המחשבות הכי בהירות למקומן וחוגר אותן לא לבטיחותן (ולא לריתוקן) אלא
לביטחון שלי
כמו כשסורקים שטח עם העיניים בלי לחפש משהו ספציפי ופתאום נצנוץ מסנוור שובה את העיניים
ומה ששובה את העיניים הן רואות
שוב ושוב ושוב ו-
בבלוג זה
בכל הבלוגים
