ערב טוב ישראלולים שלי!

איך היה הסופ"ש? קטע מצחיק, שלקח לי 4 שנים להתרגל אליו- יום ראשון באמריקה זה עדיין נחשב סוף השבוע.

אניוואי, לי היה סופ"ש חביב. אתמול נסעתי להופעה עם ג'וליאן. ההופעה הייתה בעיירה בשם ווסטר, במסצ'וסטס. בערך שלושת-רבע שעה נסיעה מהבית. נאלצתי לעזוב בתרם סוף ההופעה, כי בכל זאת- יום שבת בערב, יש לי מסיבה שבועית לצלם. אז נכנסתי למכונית, שמתי ישראלית ברמקולים, ויצאתי לדרך.

אחרי שעה נסיעה, הגעתי לבוסטון. רבע שעה לאחר מכן, הצלחתי סוף סוף לחנות. עליתי במדרגות הכניסה למועדון. הבחור בכניסה עצר אותי:

"10 דולר בבקשה."

"אה, היי. אני הצלמת השבועית של ימי שבת(?)"

"אה! מצטער. רגע, את עובדת בשביל הליין של שבת?"

"כן, בלאק בר גרופ."

"הו, אמ... הם לא מייחצנים הערב."

"פאק." והוספתי גם במחוות ה"V8".

כי למה, למה לכל הרוחות, שיודיעו לצלמת, שבאה מרחוק, שהמסיבה מבוטלת? אין הגיון. קצת ביאס, אבל אין מה לעשות. סה לה וי!

עכשיו חדל הרטנות, ולמה שמעניין באמת.

סט הצילומים עם אליינה! את אליינה פגשתי באחד אירועי הדייגלו שצלמתי. ובלי קשר לעולם, נפגשנו שוב באחת השבועיות שלי בבוסטון. היא שיתפה בעובדה שהיא דוגמנית, והציעה שנפגש לסשן צילומים בהזדמנות אפשרית.

ההזדמנות הגיעה בהקדם, ונפגשנו בשבוע שעבר.

נסענו לפרובידנס, והחננו בפארק ציבורי. לא היה לי מושג לאן היא לוקחת אותי.

התגנבנו דרך מגרש בייסבול זנוח, מאחורי שני מאבטחים, אל תוך מיני- ג'ונגל.

אחרי הליכה ממושכת, לבסוף הגענו ללוקישן- גשר מוזנח ושבור, מעל אגם, עם פסי רכבת.

הנדס דאון- אחד הלוקיישן המגניבים ביותר שיצא לי לצלם. פחד איימים, כן. אבל שווה את זה.

בין פסי הרכבת אין כלום. רק אוויר, מים, ונפילה של מליון ואחד מטר.

זה היה די אתגר, לצלם שם. היה קשה לשמור על שיווי משקל, לא להסתכל למטה, לא להתסחרר, ולצלם באותו זמן. אבל עשיתי את זה!

  

  

  


  

  

אשמח לקבל ביקורת, דעות, שאלות, מחמאות וקללות!

אל תשכחו לעשות "לייק" לעמוד הרישמי שלי בפייסבוק! :)

שבוע מהנה !

Instagram - @chorallabear