היי. חזרתי.

אז קודם כל, הרשו לי להציג את עצמי מחדש.

הרבה זמן עבר מאז הפעם האחרונה שכתבתי פה משהו רציני, או משהו בכלל.

הפעם האחרונה שכתבתי כאן הייתה עוד בלשון אתה. אז קודם כל, תדעו שזה כבר לא ככה יותר, ובאופן אירוני, אימצתי שם שהיה באחד מהבלוגים הפייקים שלי.

אז כן. אני כבר בת 24, משוחררת, וטרנסית.

הסיבה שחזרתי בכלל לישרא הייתה שעברתי כבר המון דברים בזמן האחרון שאני מרגישה שאני צריכה לדבר על זה, ולדבר על זה דחוף בתור סוג של תרפיה עצמית, וגם כדי להזכיר לעצמי אירועים לפני שיהיה אפשר לעשות לי על זה גזלייטינג הרבה יותר בקלות.

אז אני חוזרת. ואני טיפה משנה פה את האזור, לא לגמרי אבל. הרעיון של לנענע את הסירה זה עדיין משהו שאני מתחברת אליו.

אתם כן תראו אותי מחביאה המון פוסטים מהעבר, דברים שאני מעדיפה שכבר לא יהיו פומביים, ואני אתן את הסיבה לכל אחד מהם בנפרד. מבטיחה.

אז תכל'ס?

אני חושבת שאם כבר אני חוזרת, אני אעשה את זה עם 3 סדרות של כתיבה:

• הדוחות: קונספט שהתחלתי אותו מזמן, האמת שאני חושבת על לשמר. כמו שזה נשמע, זה תיעוד של מצב הרוח של אותו הרגע, או מצבי הנפשי הכללי, או דבר מיוחד שאני רוצה לשתף.
• רטרוספקטיבה: נכון הפוסטים שאני מחביאה? אז במקום לגמרי למחוק אותם מהחיים, אני חושבת שכדאי קצת לשתף על למה אני מחביאה אותם, מה אני חושבת עליהם היום, איך אני תופסת את המקרים האלה או את הפוסטים האלה ואת התקופות האלו בחיים שלי.
• 20 צעדים: אני חושבת שזאת הסדרה הכי חשובה שאכתוב כאן בזמן הקרוב. לא לא, לא חושבת. בטוחה. בכל אחד מהצעדים האלו אני אכתוב על חוויה מאוד ספציפית שקרתה בחיים שלי שאני חושבת שאני חייבת לדבר עליה כי היא פשוט לא נורמלית, בשום צורה ובשום דרך. זה יעזור להסיק מסקנות, זה יעזור להבין הרבה יותר דברים. הכי חשוב, זה יעזור לי להחלים.