אני לא בטוח אם לכולם פתאום התנתק האינטרנט או שלי התנתק האינטרנט או שלאף אחד כבר לא אכפת ממני מאז שעזבתי אתמול את חיפה.

אני ברמת שנאה עצמית של מעל 4000 ואני מרגיש שאין אף אחד שיקשיב לי או שישמע עד כמה השבוע האחרון שלי היה מחורבן.

לא סיימתי עדיין משימה, התמודדתי עם ה-backlash האישי על מה שקרה בכנס האחרון ובעיקר שום דבר לא התקדם לשום מקום.

אני מרגיש מחורבן ואני מרגיש שאני לאט לאט מאבד אנשים וחוטף חרא מכל עבר והאמת, אין לי כוח.

אין לי כוח לזה, לשם, לפה, לזין כזה או אחר.

היו אנשים שניסו להקשיב אתמול. וזה היה נהדר. אני ישבתי פשוט והתחלתי לדבר על בולשיט שחרה לי כבר חודשים והרגשתי שיש אנשים שמקשיבים לי.

וברגע אחד,

פוף. כלום.

אני לא מבין למה אני צריך לעבור את זה, פעם נוספת. אני לא מבין למה קורה מצב שאנשים פותחים איתי חזיתות מבלי לטרוח להגיד לי על זה ולהתחיל להתמודד עם זה לבד, בלי שום עזרה מבחוץ ומבלי שום ניסיון להגיע לפתרון כלשהו.

אני לא מבין למה אני צריך להגיע למצב שבו אני מנסה לדבר ולצרוח ואני פשוט לא פאקינג מצליח.

הייתי מעדיף עכשיו לשבור את המסך של המחשב כדי שאני אפרוק את הלחץ והעצבים שלי איכשהו.

אני אשם, כולם אשמים, פאק דיס שיט ואין לי כוח לזה.

אני גורם לכל הצרות, אני זה שבסוף לא מצליח לפתור שום דבר ובסוף אני נשאר לבד, מנסה לצרוח את החיים שלי כדי להביע כאב אבל שום קול לא יוצא.

אפילו לא רסיס של קול.

אני מאבד את עצמי לטירוף ול-void בפעם השלישית השנה.

הצילו.

https://soundcloud.com/omer-joshua/nine-inch-nails-hurt-vocal-cover