זה המרחק זה הזמן זה הרגעים האלה שכלום לא קורה שאני במקלחת שוטפת ממני אבק דרכים מהמסלולים שאני עוברת. מתגלגלת בהם ורצה וצורחת הכל לא שותקת לרגע ומה שיוצא זה שקט.
במקלחת שלי בתא הקבוע חופפת את השיער ושוטפת את הגוף משפשפת את הסבון בגוף והלכלוך הזה לא יורד. נאבק בי להישאר עליי לנצח ללכת איתי באשר אלך ואז אני רואה. את כל מה שהדעת רוצה לראות והגוף לא מספק. מים צלולים הופכים לסמיכים אופוריה נעימה קופצת לבקר והרגליים כבר קרסו למטה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
משהו דפוק וטוב