עשיתי משהו עם ההרגשה של השמנה וכל זה.. למרות שעדיין שמנה... אבל.. 15 קילו פחות!!!
הדרך אומנם ארוכה...אבל מ89 קילו... לרדת ל73 וואו ... משבועות!! אין הרגשה יותר מספקת וכיפית מיזה..
מצחיק שבסוף דווקא הדיאטה שכולם אמרו שהיא לא עוזרת... עזרה לי !!!
ועכשיו אני מבינה כל כך הרבה בנות שמשתמשות בה.. לא לאכול יותר לזוז...
כזה זה כיף.. ללכת לישון ולהרגיש קלילה...
קיצר.... החברה של האקס... ראתה אותי.. ופשוט מוול העייניים שלי אמרה לידיד
שהיא מאוכזבת מאיך שאני נראת!!!!!! פאקינג מה נסגגגגר!!!
מה היא ילדה בת שלוש... שיורדת על האקסית של הנוכחי.. יואווו כמה שזה הרתיח אותי..
זה היה כל כך אאוצ'... היא אחת מהאנשים האלה.. שנותים לי כוח להמשיך להמשיך להילחם באוכל
היא אחד מהאנשים.. אנשים כמו אחותי אבא שלי.. ובנים שדחו אותי בעבר...
אולי בסוף אני יצטרך לומר לאותם אנשים תודה (?) ממ.. מעניין
כמה שזה כואב... שדווקא אחותי ואבא שלי לא שמים לב לירידה שלי..
כל הזמן רק מציעים לי דיאטות.. וליד אבא שלי אני מתביישת לאכול.. הוא כל כך ישמח פעם הבאה
שאני יבוא אליו.. שהוא יראה שכל מה שאני אוכלת זה ירקות.. מה שהוא תמיד רצה.. (!!!!!)
ושאחותי לא מפסיקה להציע לי כדורים להרזייה...
מעניין אם יום אחד הם באמת ישימו לב מה הם עשו לי.. איזה הרגשה הם עשו לי כל פעם
שבמקום להחמיא קראו לי שמנה... בחיים אנלא ישכח תמשפט מאבא שלי..
'אל תעמדי.. תשבי.. שבטעות לא תרזי' המשפט שהכי פגע בי מכל משפט שהוא אמר איי פעם...
טוב... סיימתי לחפור להפעם.. נקווה שאני ימשיך בדרך הזאת!!! :)
וואו כמה שכיף לכתוב פה.. כל פעם מחדש אני מרגישה כאילו יורדת לי אבן מהלב...
יאללה.. שיהיה לילה טוב... ושנת לימודים מוצלחת ומרזה... :) 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
