"אם סבתא הייתה צריכה לגלח , סבא היה עוזר לה"
אומרת אימא שלי.
אני נמלעת בחילה.
אני רצה לקיור ויורקת את העוף.ואומרת"אני לא מסוגלת לאכול עכשיו"
"יופי..לא רציתי שתאכלי את החתיכה הז"
אני הולכת לשירותים ומתחילה לחשוה על סבא..איך לפני שנה הוא עוד היה פה, חי.
ודמעות בעייני.אני חושבת על כך שאימא השתמשה בכזה דבר כדי לגרום לי לא לאכול.
ודמעות כבר זולגות. אימא מתחילה לקרוא לי..ומתקרבת לדלת השירותים. אני לא רוצה שהיא תראה אותי בוכה.
"את רוצה את העוף?" היא עוד יותר מתגרה בי. "לא" אני אומרת בתקיפות."אמרת לי לא לאכול אז אני לא" אני אומרת בקול חנוק.
"זה היה בצחוק!" אימא שלי אומרת בזמן שאני סוגרת את הדלת.
ואחר כך היא עוד אומר לי לאכול את העוף. ואני כל כך כועסת ועצובה...אני אתחיל צום. 24 שעות לפחות. עד שאני אקרוס!
כינוי:
1JUST ONE FAT
בבלוג זה
בכל הבלוגים
