סיימתי את הבדיקה, זה היה בהרדמה, והיה צריך לבוא עם מלווה, ראיתי אנשים יוצאים משם, עם כיסאות גלגלים, חלק לקח שעות להעיר,
היו כאלה שלא הצליחו ללכת, כל כך פחדתי שזה יקרה לי, שאני אצטרך עזרה בללכת, שאני לא יהיה עצמאית, שאני אצטרך עזרה במשהו.
זה היה לי קשה, אני בחורה מאוד מאוד עצמאית, שהאחות באה להעיר אותי הייתי כמו חדשה, קפצתי מהמיטה, היה לי קצת סחרחורות קלות אבל בוא נודה בזה אחרי כל הלילות שלי עם אלכוהול הייתי יכולה לשים גם עקבים של 14 ס"מ ולא ליפול.
לכל אחד הכניסו את המלווה פנימה, אני אפילו לא הייתי צריכה שיכניסו, הייתי ערנית הלכתי, למרות שהרבה ממה שאמרו לי בדיעבד אני לא זוכרת.
עד שהגעתי הביתה כבר התרוצצתי עם הכלבה שלי.
כנראה שהייתי כל כך בחרדה מהאפשרות שאני יהיה מטושטשת שהמוח שלי היה יותר חזק מכל הסמים שנתנו לי.
הייתי צריכה לקום בבוקר ולאכול משהו ואז להיכנס לצום של 8 שעות, אבל העדפתי לישון עד מאוחר ובגלל שלא אכלתי מיום לפני, נכנסתי כבר
לצום של יותר מ-24 שעות, הייתי ממש רעבה והכי נורא צמאה.
אחרי הבדיקות האחות אמרה לי לשתות רק אחרי חצי שעה ולאכול אחרי שעה אחרת אני אקיא, בעשר הדקות אחרי הבדיקה הייתי כבר בכוס מים החמישית, וחצי שעה אחרי הבדיקה כבר דפקתי סמבוסק.
ירדתי קילו תוך 24 שעות, זה מטורף, הגוף שלי מרזה בשניות. אבל בסדר אני כבר בדרך להחזיר את הקילו הזה.
רואים את התמונה הזאת:

זה תמונה שלי, שצילמתי את עצמי.
זה תמונה של מישהי שהולכת להשיג את כל מה שהיא רוצה בחיים שלה.
francine: i dont want to see you ever agian
roger: so u better not look at the sky at night because im a star