אני לובשת עכשיו עקבים בגובה 14 ס"מ, ולא אני לא פרחה. מילאתי את כל הבית שלי בדם, קניתי גלויות ורציתי למסגר אותם ושניקיתי את הזכוכית נחתכתי, החתך לא גדול כל כך ולא כואב ממש אבל היד שלי לא מספיקה לדמם, במשך שעה הייתי עם מגבת וקרח והדם שלי לא נקרש, בחיים זה לא קרה לי, לא ידעתי מה לעשות. אחרי שעה זה הפסיק, ואז שלבשתי שמלה חדשה שלי ויפה, זה נפתח לי שוב וליכלך לי את השמלה, היא עדיין עם התגית.
איזה באסה זה.
אתמול מאמא חזרה מחו"ל ונפגשנו כולנו כמו פעם, אני פורחת שאני איתם. הכנתי גם לדודה עגילים ממש יפים ואני מתכננת לתפור לה תיק. ליום הולדת.
אני מאמינה שיום אחד מישהו יאהב אותי עם כל הפגמים שלי. ואני יודעת שאני בחורה עם מלא שכבות, ולפעמים אני לא יודעת מה אני רוצה מעצמי.
אבל אני מי שאני, ואני יודעת שאני מיוחדת. אני גורמת אושר להרבה אנשים גם אם זה לא מרגיש ככה תמיד.
יש לי דרך משלי לחיות.
ודרך משלי לראות את החיים.
Blackbird singing in the dead of night
Take these broken wings and learn to fly
All your life
You were only waiting for this moment to arise
כל מה שבא לי עכשיו זה כוס תה חם.