Around the World

בזמן האחרון אני מרגישה שמאמא היא לא אותה מאמא, אנחנו עדיין חברות טובות, אבל היא הייתה החצי השני שלי, היינו מאוהבות אחת בשניה בצורה שאתם לא תבינו, פשוט היינו הולכות ברחוב, ואומרות אחת לשנייה "איזה מהממת ומגניבה את ואיזה כיף שאת חברה שלי, באמת זכיתי".

אני תמיד הייתי הבחורה הפרועה הזאת שעושה את כל מה שכולם רוצים לעשות ואף אחד לא מעיז, באמת יש לי הרפתקאות מטורפות. תמיד היינו שני הבנות בחבורה שלא משנה מה הולכות למסיבות רוקדות כמו מטורפות ומוצאות לנו איזה מישהו כיף במסיבה להתחרמן איתו וחוזרות הביתה. גם על שתינו האלכוהול פועל בשנייה, תנו לי שתי צ'ייסרים ואני עפה וגם היא. אני יודעת שמאמא אף פעם לא הייתה בדיוק כמוני, היא לא מופרעת כזאת, אבל היא תמיד רצתה, היא תמיד הייתה אומרת לי שהיא מקנאה בי שאני עושה מה שבא לי ולא שמה על אף אחד. ואני תמיד קינאתי בה, כי היא בחורה יותר שקטה וביישנית ופשוט יפה, ואני תמיד רציתי להיות שקטה וביישנית, אבל לא הלך לי.

יש לה חבר, והוא דתי, לא לובש שחור וזה, אבל שומר את כל המצוות אפילו נגיעה, אבל הוא לא שומר נגיעה ממנה, שזה מעצבן אותי שהוא דתי עד לקטע של הסקס, אבל אני לא אכנס לזה. כי מבחינתי הוא ישרף בגיהנום.

בהתחלה הייתי כל כך נגד הקשר הזה, כי זה פשוט משפיע עליה ואני רואה את זה, אמרתי לה שאם היא רק תעיז להיכנס לקטע של היהדות אני אפריד בינהם ואני אעשה מה שצריך גם אם זה אומר לסמם אותו ולשים אותו עם בחורה אחרת ולצלם אותם, ומצידי שתשנא אותי, אבל אני לא אתן לה לזרוק את החיים שלה. כי זה לא שסתם היא פתאום מתחילה להתעניין בדת, זה בגלל השטיפות מוח שהוא עושה לה, ותכלס אם היא הייתה מתחילה להתעניין ביהדות על דעת עצמה אז זה לא היה מזיז לי, אבל פשוט אף אחד לא יעשה שטיפות מוח לחברות שלי, במיוחד לא הבן זונה הזה.

בזמן האחרון התרחקנו, וכן, אני יכולה להאשים את החבר שלה, היא לא מי שהיא הייתה, פיזית אנחנו נפגשות הרבה ואפילו יותר מפעם, אבל נפשית זה לא כמו החיבור שהיה לנו עד עכשיו. אני מרגישה שאנחנו מתרחקות והיא עושה הכל בשביל לא להתרחק, היא אפילו באה אלי לעבודה.

אבל השיא היה שישבנו במסעדה וקלטתי אותה נוטלת ידיים במקרה, ממש הזעזעתי. היא הייתה נבוכה ושחזרנו לשבת עם שאר הבנות היא אמרה לי לא להגיד מילה.ולא היא עדיין לא דתייה, היא רק חוקרת עכשיו את העולם הזה קצת.

אבל

היא אוהבת אותו, היא מאוהבת בו, וזה נכון אני לעולם לא אגרום לה להרגיש כמו שהוא גורם לה להרגיש ואני עדיין לא מבינה מה זה כי לא הרגשתי את זה לאף אחד.

היום אמרתי לה את זה, זה היה חשוב שאני אגיד לה. כי אני דיי וויתרתי בימים האחרונים עליה. על מה שהיה לפחות.

והבנתי שיש הרבה מערכות יחסים שהיינו רוצים שיהיו כמו שהיו פעם, אבל זה חבל כי אי אפשר להחזיר את מה שהיה.

האהבה שלי אליה לא השתנתה בכלל, האינטמיות שלי כן.

כי היא כבר לא תבוא להתמזמז איתי במסיבות יותר.

הנקודה היא, שאמרתי לה מה שאמרתי בלי הקדמה אפילו כי היא יודעת על מה אני מדברת, ואיך שהוא הבנו אחת את השנייה.

בזה שלא וויתרתי עליה, אני פשוט נותנת לה להיות מאושרת. והיא באמת מרגישה מלאה עכשיו בזמן האחרון. באושר ובאהבה.

והיא רק איחלה לי שיום אחד אני גם ארגיש ככה למישהו. אמרתי לה שזה יקרה בזמן שצריך לקרות. ושזה באמת יקרה זה יהיה לתמיד.

בלי משחקים.