Around the World

אני חושבת שאני צריכה ללמוד איגרוף, אני צריכה איזה ספורט שממש יוציא ממני את הכל.

אתמול נפגשתי עם הבנות, אני לא יודעת מה להגיד לכם, אני מרגישה מרוחקת שנות אור.

אני מהבנות האלה שאפילו הליכה לסופר איך שהוא תהפוך למשהו מעניין, שאני אדבר עם מלא אנשים או שיקרה משהו מצחיק, ואני מרגישה שאני באה ויש לי כל כך הרבה מה לספר ואצלם כלום, הכל שיגרתי ומשעמם כזה. ומה שיוצא שאני מספרת מליון ואחת סיפורים ואני מרגישה כאילו רק אני מדברת, ואני תמיד במרכז העניינים לא משנה איפה אני, אבל לא ככה, ככה אני לא אוהבת להיות. לא משנה אתם לא תבינו.

בכל מקרה אני מנסה לגמור כבר עם הבלוג הזה, זה סתם תופס לי זמן מהחיים שאני לא רוצה לבזבז. אבל אני לא מצליחה, וזה בגלל שאני תמיד חייבת לכתוב, מאז שאני זוכרת את עצמי יש לי יומנים, וזה מצחיק כי זה תמיד כתיבה גרועה ואותם רעיונות כלום לא השתנה. אני באמת לא משתנה.

היתרון של הבלוג שזה ממוחשב, אז אני יודעת שזה שמור איפהשהוא וזה לא יכול ללכת לאיבוד. וזה גם קריא יותר.