בזמן שאני מוקפת באנשים בינוניים שרק רוצים להתאים את עצמם לעדר ורק רוצים לסיים את התואר ולמצוא עבודה בינוניית באיזה משרד ולהקים משפחה עם מישהו שהם יתגרשו בעוד עשר שנים מקסימום.
אני חושבת איך להפוך את עצמי לאימפרייה שמגלגלת מילארדי דולרים בשנה.
איך לכבוש את העולם ולהפוך אותו למקום יותר טוב.
הרוב מסתכלים עלי ואומרים סבבה נדבר בעוד עשר שנים נראה לאן תגיעי.
אבל אני לא מפחדת, מה שאני מחליטה קורה.
זה מתחיל ברעיון שהופך להרגשה ומתגלגל לעשייה ואז זה קורה.
כל הישג שהשגתי עד עכשיו אנשים תמיד מופתעים, ממה לעזאזל אתם מופתעים?
אז זה דיי טרוויאלי שככל שאני עולה ברמה ככה היעדים והישגים שלי יהיו יותר גבוהים ויותר קשים להשגה.
בשורה התחתונה שיגידו מה שיגידו, מי שיש לו שאיפות גבוהות מגיע גבוה.
רוב בני האדם כל כך מפחדים מכישלון שהם אפילו לא מעיזים לשאוף למשהו קצת שונה מהאנשים שסובבים אותם.
עייפתי, עייפתי מאנשים בינוניים, אני רוצה להקיף את עצמי באנשים מוצלחים.
סוף השנה אני אסיים את התואר וזהו, לא עושה יותר דברים בינוניים, כמו תואר, צבא ולימודים.
אני מתחילה ליצור לעצמי נתיב משלי, לא יודעת איך, לא יודעת כמה.
אני חושבת שאני שונה מרוב האנשים ואני חושבת שרוב האנשים שיקראו את הפוסט הזה לא יבינו.
זה משהו מבפנים, מין אמביציה מטורפת שלא נרגעת ולא משנה מה אני אעשה אני לא ארגע, עד שאני אשיג את המטרות שלי, עד שאני אשלים את היעד שלי בחיים.
זה פשוט לא נרגע, זה רק מתגבר.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי: