Paradise
|
| 5/2012
 אוכל.רעב.אנורקסיה.
 אוכל. פעם הייתי נהנת ממנו. לא הייתי דופקת חשבון לכול קלוריה קטנה שנכנסה לי לפה.
פעם עוד הייתי מתלוננת כשהייתי רעבה. עכשיו אני נהנת מזה.
טוב, לא ממש נהנת, אבל זה עושה לי הרגשה טובה- כאילו עוד יש לי סיכוי קלוש להיות רזה ויפה.
לא, אני לא הילדה הכי שמנה שאני מכירה. לא, אני לא מרעיבה את עצמי כול הזמן. רק לפעמים.
אני יודעת שזה לא בריא. אני יודעת שלפעמים זה אפילו משמין. אבל אני לא קמה בבוקר וחושבת,
"היי, למה שלא תרעיבי את עצמך היום?" זה פשוט קורה. בבוקר אני לא רעבה, אני הולכת לבית ספר,
לא אוכלת כלום, ורק כשאני מגיעה הביתה אני מתחילה לחשוב על זה.
אני בדיאטה. כבר כמה חודשים- וזה לא עושה כלום. אני פשוט נשארת שמנה.
הן שואלות אותי על זה-
כמה ירדת?
כלום.
את לא אנורקסית, נכון?
מספיק לי אחות אנורקסית, תודה רבה.
אולי תאכלי משהו?
אם רק ידעתן שבבית שואלים אותי בדיוק ההפך.
אכלתי עכשיו איזה ארבע קוביות שוקולד עכשיו.
אני מרגישה כמו כישלון.
| |
|  כינוי:
Skinny-b בת: 26 |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
