אני יודעת שלכתוב מכתב זה מוזר. אני פשוט מרגישה שאתה לא רוצה לדבר איתי- אני פשוט אדבר ותסתכל עליי בעיניים של "מה היא רוצה מהחיים שלי", לא תדע מה להגיד לי או לא תרצה להגיד מה שיש לך לומר, ואני רק ארגיש עוד יותר רע וארצה להתאבד. אז אולי עדיף פשוט לכתוב- ככה גם אפשר לשרוף את זה והכל ישאר זיכרון.
אני מהבחורות האלה שלא יכולות להניח לעבר ללכת. זה חתיכת חיסרון. זה מכריח אותנו לסגור מעגלים, גם כשהאנשים במעגל לא רוצים לסגור אותם או להכיר בקיומם בכלל.
אני לא יודעת מה הביא אותך ליזום את הלילה הזה- הדבר היחיד שאני לא מאשימה את עצמי בו הוא היוזמה. קודם כל רציתי לבקש סליחה על ההתנהגות שלי- כל פעם שאני מלקטת את פיסות הזיכרון שיש לי ממנו בא לי לתקוע לעצמי יתד בבטן על הצורה שבה התנהגתי. הייתי כזאת פסיכוטית, ילדותית, מטומטמת. אני לא מוכנה להאשים את האלכוהול. הייתי שיכורה הרבה פעמים. באף אחת מהפעמים לא התנהגתי ככה, כמו... אין לי מילה מתאימה.
לעומת זאת, אני חייבת להגיד שמאוד הופתעתי ממך. נתת לי להכיר מישהו אחר. מתחת לכל המעטה של הציניות והחוסר טאקט והבדיחות אונס, יש נסיך לא קטן. מישהו שנותן תחושה של כבוד, אכפתיות, אפילו אפשר להגיד הגנה. בלי להעליב, אבל זה לא קל להבחנה. מרגיש כאילו אתה לא רוצה בכלל שאנשים יראו. אני לא מבינה למה, אבל אני לא מבינה הרבה דברים בעולם, אז זה לא אמור לשנות למישהו משהו.
בכל מקרה, אני ממש מצטערת אם נפגעת מכל מה שקרה איכשהו. עכשיו אני יודעת שיש לנו מצפון דומה- כזה עם שוטים, שמצליף בך ללא רחמים כל פעם שאתה לא ממלא את רצונו המדויק בהכנעה, כאילו היית עבד שחור בחווה בטקסס. זה לא מצפון שכיף לחיות איתו אחרי שעושים דברים לא מוסריים.
מבחינתי, אף אחד לא צריך לדעת שום דבר לעולם. הייתי שמחה אם היינו ידידים, לא כי אחרי זה כדאי שנהיה ידידים, אלא כי אני חושבת שאתה אחלה גבר. תמיד חשבתי ככה, אבל היה לי ברור שאתה לא רוצה אותי בתור ידידה, או בתור שום דבר.
תודה שלא עשית את זה מביך עד כמה שאיפשרת לעצמך. אני טובה מאוד בלא לעשות דברים מביכים רק אם יש שיתוף פעולה מהצד השני.
הדבר האחרון שחשוב לי להגיד לך זה שאתה חייב להתחיל לאהוב את עצמך. קשה ממש לראות מישהו שבכלל לא מעריך את עצמו ולא מצליח למצות את הפוטנציאל שלו בגלל זה. בחורות זה עם מסריח, אני שונאת אותן, אבל הן אוהבות ביטחון עצמי. לאב דווקא ביטחון עצמי מופרז שגורם לך ללכת בראש מורם ולקרוץ לעצמך כל בוקר מול המראה. ביטחון עצמי בהוויה שלך, בכך שאתה שלם עם עצמך, מודע לחולשות שלך אבל גם לחוזקות שלך במידה שווה.
לא באה להטיף לך כלום, אין לי את הזכות ולא את הרצון. רק להגיד את הדברים מנקודת המבט (המעוותת לחלוטין, יש להניח) שלי.
מאחלת לך רק טוב.