לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

הציוני הקטן


הציוני הקטן בדרכו למדינה טובה וציונית יותר

כינוי: 

מין: זכר





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2012    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

5/2012

כשהנגדה בוכה..


הקדמה

מאמר זה נכתב בעקבות תכנית בערוץ הכנסת בו דובר, בין היתר, על קטנה של הנגדה ועל הצעות כמו שינוי חוק ארבעים החתימות, הגבלת

כמות השרים בממשלה וכו' וכו' וכו'.

 

הנגדה שכחה מי היא ומה היא. הנגדה היא כל המפלגות שלא הצליחו או לא רצו לההכנס ליחדה. הן מציבות עמדה נגדית

לעמדת היחדה שמאוחדת תחת עקרונות, אידיאולוגיה, שאיפות ומטרות משותפים. הנגדה לא צריכה להפיל את הממשלה ולפרק

את הקואליציה הרי היא בדיוק כמו היחדה, רוצה בטובת המדינה. אני מאמין שכולנו מסכימים שטובת המדינה היא לא לזרוק לפח

ארבע רבבות רבבי שקלים חדשים (400.000.000) כל כמה חודשים.

רק לשם הבנת הגודל, לפני כמה ימים אישרה ועדת הכספים של הכנסת ארבעים וארבעה אלף אלפי שקלים חדשים עבור "ההתנחלויות".

רוב הנגדה והרבה ארגוני חוץ פרלמנטרים מן השמאל יצאו נגד והכריזו שזוהי עוד דוגמה לבזבזנות ולברז הפתוח תמיד עבור "ההתנחלויות.

בסכום שעולות בחירות חדשות, שזהו הכיוון שארגוני הנגדה והשמאל רצו להוביל אותנו ניתן לממן 10 העברות כאלו.

ניתן לממן שנתיים ושליש מקצבאות האברכים שרבים בציבור התקוממנו נגדן במחיר של יום בחירות אחד.

(האברכים עולים למדינה כמאה שבעים אלפי אלפים של שקלים חדשים מדי שנה לפי החישוב שבע עשרה אלף שקלים חדשים ברוטו כפול רבבת אברכים). 

מהנתונים לעיל ניתן להבין שתפקיד הנגדה הוא לא הפלת הממשלה והליכה לבחירות חוזרות.

 

אז מה כן תפקיד הנגדה אתם שואלים? 

מאחר והנגדה אינה גוף מאורגן כמו היחדה אלא השאירות של מפלגות שמסיבות שונות לא הצטרפו ליחדה, המפלגות בנגדה יכולות לפעול

למען המטרה המקורית שהביאה אותן לכנסת, ייצוג קהל הבוחרים שלהם. היחדה לא שונאת את הנגדה ולא סולדת ממנה. אם תעלה הצעת חוק שעונה

על האינטרסים של קהל הבוחרים של איזו מפלגה מהיחדה, כל עוד לא תהיה משמעת פנימית בתוך היחדה נגד ההצעה חברי הכנסת שמאמינים

שהצעת חוק זו מייצגת את רצון בוחריהם יצביעו בעדה. החלוקה ליחדה ונגדה לא מונעות את תהליכי החקיקה וגודל היחדה לא משפיע

על פועלה של הנגדה. גודל היחדה, במקרה זה, יכול רק להדגיש את קושי עבודת הנגדה, הדגשה שמשרת את עניין המפלגות בנגדה.

 

איך הכנסת תבקר את הממשלה?

התשובה בגוף השאלה. לא הנגדה מבקרת את פועלה של הממשלה אלא הכנסת. לא כל חברי הכנסת ביחדה חברים בממשלה וגם הם יכולים לבקר את מהלכיה. 

אמת, הנגדה יותר להוטה אחר העניין ובאמת תפעל יותר, אבל זהו פועל יוצא מעניינה המוטעה של הנגדה בהפלת הממשלה כאשר עניינה של הנגדה צריך להיות הטיית הממשלה

לאפיקים טובים יותר באמצעות ביקורת בכנסת וביקורת ציבורית.


כעת נפסיק לדון באופן כללי על תפקיד הנגדה ועל תפקיד הכנסת כמבקרת הממשלה ונדבר על המצב כיום, בו יש תשעים וארבעה חברי יחדה, שלושים שרים בממשלה ועשרים ושישה חברי נגדה. להגיד שחברי הנגדה ממורמרים יהיה להמעיט בחומרת תחושותיהם. ועד כמה שאנחנו אוהבים אותם ומחבבים אותם ודואגים לשלומם, מצב רוחם עקב המצב היה מעניין אותנו כקליפת השום אלמלא היו מציעים הצעות מפוקפקות ביותר.

 

הצעה ראשונה:  הגבלת מספר השרים למספר חברי האופוזיציה

הצעה זו היא כנראה התרסה ולעג על הממשלה שמספר חבריה גדול ממספר חברי האופוזיציה (בארבע שרים כרגע).
ההצעה כהתרסה מעולה, ועל כך יש לשבח את מפלגת מרצ השנונה, אך אם נתייחס אליה מהצד החוקי-דמוקרטי שלה אין שום הצדקה לחוק שכזה בתזמון שכזה. הרי אם הדאגה היא לכספי הציבור, חברי האופוזיציה היו צריכים להגביל ממזמן את חברי השרים ולא לאפשר מצב בו יש 59 שרים בממשלה (אם החוק היה רציני ועובר איכשהו).  מלבד הבסיס הכספי המפוקפק אין שום ביסוס להצעה והיא לעגנית בלבד.

ההצעה מנצלת את אחד מכליה של הנגדה, הצעת חוקים. הצעה זו מקיימת את מטרתה והיא משובחת (לא מבחינה חוקתית כמובן). 

 

הצעה שניה: הצעת אי אמון, הקטנה מרוב חברי הכנסת לשליש באם היחדה מונה יותר משני שליש

קשקוש מוחלט, ההצעה היא לא רק לעגנית (דבר טוב) אלא מוסווה בה גם רצון להקל על נגדה צרה. מדוע?

הרי כל המטרה ביחדה רחבה זה להקל על הממשלה לעבוד. בנוסף, היחדה ממשיכה להיות חלק מהכנסת בדיוק כמו הנגדה ולכן

גודלה לא חשוב. מאחר וסמכותה של הממשלה מגיע מהכנסת כל עוד בכנסת חברים 120 חברים יהיה צורך בלפחות 61 חברים כדי להביע

אי-אמון בממשלה. כל עוד לא רוב הכנסת לא מאמינה בממשלה, הכנסת ממשיכה להאמין בממשלה ואין טעם להפילה. אין תוקף רעיוני, מוסרי

או דמוקרטי מאחורי הצעה זו.

הצעה זו תפלה והיא מוצגת כלעג אך מוסתר בה רצון להקל את הפלת הממשלה.


הצעה שלישית: שינוי נוהל ארבעים החתימות

עוד שטות של נגדה פחדנית. גם כאשר הנגדה מנתה יותר מארבעים חברים היא לא זימנה את ראש הממשלה כל חודש וגם כאשר זימנה פחות

מארבעים חברים (משמע, אפילו לא כל החותמים נכחו) נכחו בדיוני הכנסת עם ראש הממשלה. לא רק שהנגדה (והכנסת) התעלמה עד עכשיו

מכלי זה, היא גם זלזלה בו. רק עתה, כשכלי זה יכול לשמש איל ניגוח חזק נגד היחדה הרחבה הם נזכרים שהוא קיים.

עוד הצעה דמגוגית, שמתעלמת מהעתיד ומקדמת כל מה שהנגדה הכריזה שהיא נגדה (חקיקה אישית ומותאמת מקרים).

 

הצעה רביעית: שינוי הצורך בחמישים חברי כנסת להצעה בעלת משמעות תקציבית

כל חבר כנסת רשאי להציעה הצעת חוק, אך העם הפקיד את ניהול כספיו בידי הממשלה, לא הכנסת. 

לכן, אם חבר כנסת רוצה להשתמש בכספי משלם המיסים, עליו להראות תמיכה משמעותית של חברי הכנסת בהצעתו.

גם בהצעה זו הנגדה מתעלמת מהאפשרות לשינוי המצב לטובתם בעתיד ומהעניין של הציבור בחיסכון כספיו והשימוש הנבון בהם.

 

הצעה חמישית: שינוי הרכב הועדות

זוהי הצעה הכרחית ולשמחתי גם יו"ר הכנסת ויו"ר היחדה תומכים בה. אין צורך, כהצעת הנגדה לשנות את החלוקה מחלוקה סיעתית לחלוקה

נגדה-יחדה. קודם כל משום שהועדות הן עניין של כל הציבור והחלוקה בהן צריכה להיות לפי ציבור לא לפי הסכמים בין מפלגות שתמיד מובילות

לויתורים. הסיבה השניה היא שהנגדה, בניגוד ליחדה, לא מאוחדת. הדבר היחיד שמאחד נגדה הוא העובדה שאף אחת מהחברות בה לא חברה ביחדה

ולכן הן לא בהכרח מייצגות אותן אינטרסים. ושוב, חקיקה פרטית וקצרת-רואי שמתייחסת רק למצב הנתון.

הצעת ניידות בין ועדות - טובה. הצעת שינוי הפילוג - מוטעת.

 

הנגדה צריכה להפסיק להתמקד במגרעות שבכמותה הנוכחית ולהתחיל להתעשת ולהשתמש בכלים שניתנו לה. יו"ר הכנסת האריך

את הנאומים בימי שלישי לנאומים בני דקותיים עקב המצב. יו"ר הכנסת ויו"ר היחדה בעד מעבר בין ועדות עקב האינטרסים.

הנגדה עדיין יכולה להציע חוקים לעגניים, לנסות לזמן את ראש הממשלה, להביע אי אמון ובכלל להביע את דעתה מעל במות שונות.

לטעון לחוסר דמוקרטיה זו שטות. לטעון לאפלייה אפשרית זאת עוד שטות. לא לפעול ולהתמקד רק בלנגח עוד ועוד את היחדה והממשלה

זאת השטות הגדולה ביותר והסיבה שהכנסת חסרת חשיבות כל כך.

אם לחברי הנגדה כואב כל כך שהם מעטים כל כך שיפגינו נוכחות.

אם הכנסת תתחיל לראות עשרים ושישה ח"כ בכל מליאה ומליאה מצבה יהיה מעולה.

 

«הציוני הקטן»

נכתב על ידי , 22/5/2012 22:31  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



משל העוגיות


היה היו פעם שלושה אחים: ימוטי, ישראל ואלון.

באחד הימים, אמא קנתה צנצנת עוגיות ומוטי וישראל החלו לריב על מי יקבל את צנצנת העוגיות.

אמא לא איבדתה את העשתונות ולאחר מספר דקות של מחשבה החליטה לתת למוטי (שהוא הבכור) מחצית

מהעוגיות שבצנצנת ולמחרת היום להחליט מה לעשות עם שאר העוגיות.

למחרת היום ולאחר הרבה סכסוכים מוטי, ישראל ואמא החליטו לחלק את העוגיות כך שישראל יקבל כ80%

מכמות העוגיות ומוטי את 20% הנותרים (ז"א מוטי מקבל 60% מהצנצנת וישראל 40%).

אלון, שעדיין היה תינוק, התעלם מהעוגיות.

כמה ימים לאחר מכן, מוטי וחבריו החלו מאיימים על ישראל הקטן מהם. אף אחד כבר לא זוכר סביב מה סבב

הויכוח הראשוני אך כולם זוכרים כי ישראל הקטון הצליח בכוחות עצמו להכניע את מוטי וחבריו ולהנצל מהמכות

שייעד לו אחיו הבכור. כנקמה, לקח ישראל על כל חבר, עוגיה.

אולם ישראל לא דביל והוא זוכר שבעתיד ירצה לשחק עם אחיו מוטי דוקים.

מוטי מאוד אוהב כדורגל וממש לא אוהב דוקים ולכן, הדרך היחידה לגרום לו לשחק דוקים זה לשחד אותו עם עוגיה.

למרבה הצער, בדיוק באותו רגע אלון נעשה מודע לעוגיות והחליט שגם הוא רוצה עוגיות. ולא סתם עוגיות, אלא את העוגיות

שישראל מחזיק כרגע ביד. ישראל כמובן לא רוצה לתת את העוגיה לאלון כי הוא צריך אותה כדי לשחד את מוטי ואם

מטרה זו לא תצלח הוא יאכל את העוגיה בעצמו. אבל אלון מתרגז והוא קורא לאמא.

מוטי, שרואה שאמא מתערבת וגם אלון רוצה את העוגיה מחליט לוותר על העוגיה ולשחק דוקים עם ישראל.

למי אמא צריכה לתת את העוגיה?

 

התשובה, עבור רוב האנשים, ברורה.

העוגיה שייכת בצדק לישראל מאחר והוא זכה בה כ"פרס" או "תגמול" על שהתגבר על העוינות של מוטי וחבריו

וגם משום שמוטי ויתר על העוגיה.

אולם, אם ישראל רוצה להיות נחמד, ורק אם הוא רוצה להיות נחמד, הוא יכול להביא מעט מהעוגיה שלו לאלון.

 

כעת בואו נחשוף את המעטה הדק שעומד מאחורי משל העוגיות.

העוגיות הן כמובן - 2 עברי הירדן (וסיני, רמת הגולן וירושלים)

מוטי - מדינת ירדן

ישראל - מדינת ישראל

אלון - הפלשתינאים

אמא - האו"ם ו\או הבריטים

 

מדוע כאשר מדברים על מדינות ואדמה במקום על משפחה ועוגיות השפיטה שלנו שונה? הרי המוסר צריך להיות כללי.

המשל מתאר את ההיסטוריה כמעט במאת האחוזים ולפי ההיסטוריה הזו לפלשתינאים אין שום דרישה אמיתית על שטחי יהודה ושומרון

חוץ מזה שהם חפצים בהם. אם נרצה להיות נחמדים נוכל לתת להם אבל הם גם יכולים ללכת ולהקים מדינה באוגנדה אם הם אכן עם ולא עדה.

איננו חייבים להביא להם את השטחים, השטחים אינם שייכים להם, ואין להם שום קשר היסטורי לשטחים. עצם הקיום שלהם כעם היסטורי

שנויה במחלוקת בידי היסטוריונים והם בעיקר מורכבים מבליל של מהגרים במאה הקודמת מארצות ערב השונות.

 

«הציוני הקטן»

נכתב על ידי , 21/5/2012 23:08  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



ירושלים - עניין של השקפה


אני מודה, ירושלים העתיקה היא שטח כבוש. אנחנו צריכים להחזיר אותו לבעליו החוקיים.
וכמו שכל ילד יודע, ירושלים שייכת למלכי-צדק ולצידונים. אוו, רגע.. הם עדיין כאן?

אז אולי נעביר אותה ליוונים? רומאים? בבלים? אשורים? הוויתקן? המוסלמים? הרי ברור שהיא לא שייכת ליהודים.

אז נכון, הר הבית הוא המקום הכי קדוש לעם היהודי.

אז נכון, ירושלים היית בירת מלכי ישאל.

אז נכון; יהודה המקבי ובר כוכבא שמו את שיחרור ירושלים כמטרה נעלה.

אז נכון; כל העם בכה כששיחררנו את ירושלים.

אז נכון, ירושלים שלנו כבר 45 שנה.

אבל מה כל זה משנה? לערבים יש רובע אחד בעיר העתיקה ולכן יש להעניק להם את כל ירושלים כולה, ואם לא את הכל

אזי לפחות את שלושת הרבעים העיקריים של העיר העתיקה, רק כי הם בוכים קצת.

 

נשאלת השאלה, מדוע ירושלים חשובה לנו כל כך? אם נעזוב לרגע את העניין הדתי של בית המקדש והר הבית.

מדוע אנחנו, כרוב חילוני, צריכים להתעקש על ירושלים השלמה?

ישנן מספר סיבות:

  • העם, דתיים וחילונים כאחד, ציפו להגיע לירושלים במשך אלפי שנים (מסורת)
  • ביטחון ביטחון ועוד קצת ביטחון
  • התחשבות ברגשות הדתיים של שאר העם
  • ירושלים היא ציון, ירושלים היא הבסיס לציונות וחלוקתה כמו שרבים אומרים, תכרסם ביסודות הציונות וצידקתם.
  • שיוויון (הסבר לאחר מכן)
  • חוק יסוד ירושלים בירת ישראל
חוק יסוד: "ירושלים בירת ישראל"
בחוק יסוד זה נקבע כי בירת ישראל היא ירושלים המאוחדת. ירושלים היא מקום מושבם של כל המוסדות החשובים (ולא בירת המדינה!).
סעיף שש קובע כי לא תועבר שום סמכות על ירושלים לשום גורם זר לשום פרק זמן.
אנו, אזרחים שומרי חוק שרוצים לשמור על שלטון החוק לא מוכנים שאנשים יפרו את החוק. כל הסכם שמשנה את התוואי של ירושלים כרגע
או את הריבונות עליה מריבונות ישראלית לזרה בעצם פוגע בשלטון החוק!
אותם אנשים שרוצים לחלק את ירושלים כחלק מהסכמי שלום שונים (וכולנו יודעים מה שמם המכליל) מציעים לחוקק חקיקה פרסונלית 
חקיקה שבכל נושא אחר (גרוניס, התנחלויות וכו') הם מתנגדים לה בכל תוקף.
אותם אנשים שטוענים כי יש לשמור על שלטון החוק מציעים הצעות שהדרך היחידה לקיימת היא לעבור על שלטון החוק.
אני אוהב את ירושלים בזכות אוויר ההרים שלה, יופיה המדהים, האתרים האריכואולוגים המתארים את ההיסטוריה של העם היהודי
ובזכות מקומותיה הקדושים. אני אוהב את ירושלים כי זה המקום היחידי שבו קל למצוא חרדי בלבוש לבן ובכלל, את כל סוגי היהודים
כמעט. אני אוהב את ירושלים דווקא בגלל מגוון העמים שדרים בה. אני אוהב את ירושלים כי יש לה שבעים שמות.
אני חושב שחשוב לשמור עליה כי היא אחת מאבני היסוד של הציונות, כי אנו שמים אותה על ראש שמחתנו וכי היא מקור לגאווה.
אני, ועוד רבים אחרים, מהלל את ירושלים. על ירושלים ומקומותיה נכתבו עשרות אם לא מאות שירים סיפורים ומחזות.
אולם הסיבה שכל אדם שלא מרגיש כמוני כלפי ירושלים יכול לאמץ לעצמו כדי לשמור על ירושלים היא שמירה על שלטון החוק.
ואם סיבה זו לא מספיק טובה בשבילכם, הנה סיבה טובה יותר: שיוויון.
מדי פעם כמה מחאה על כך שבמזרח ירושלים, בשכונות הערביות, אין מספיק טיפת חלב ושירותים בריאותיים ושירותים ממשלתיים בכלל.
כל כמה זמן כמה מחאה על האפלייה נגד ערביי ירושלים וערבי הארץ בכלל.
כעת, ענו לי על השאלה הזאת, מי מפלה יותר? אני, שרוצה שבעיר הבירה שלי יגורו ערבים ארמנים ויהודים יחדיו, מוסלמים נוצרים 
ויהודים בכפיפה אחת. או אלה שקוראים לחלוקתה כך שלישראל ישאר רק החלק היהודי ולשאר החלק הנוצרי המוסלמי והארמני.
אני אומר הם! אני אומר, מי שמרחיק את המוסלמים והנוצרים והארמנים, אחינו ואזרחים שווי זכויות בארצנו הוא גזען!
הוא לא מחפש את טובתם. מישהו שאל את הנוצרים והארמנים מה הם רוצים? מישהו יכול להבטיח את טובתם במדינה
שכל כך רוצים להקים?
מדוע שמדינת ישראל תשקיע משאבים באזור שעתיד להתנתק ממנה?
אתם, אתם שמתנגדים להתנחלויות בשל ההוצאות התקציביות שכרוכות במפעל נתעב כל כך בעיניכם.
אתם, אתם שצורחים לכל עבר שירושלים המזרחית יש להעבירה לידי המדינה הפלשתינאית המתעתדת לקום.
איך אינכם מרגישים את הסתירה הזאת בתוככם?
מצד אחד, לבזבז משאבים בדיוק כמו בהתנחלויות על תשתיות ושירותים ומצד שני להעביר לידי מדינה אחרת.
אזרחי איזה מדינה אתם? ישראל או פלשתין?
למי אתם משלמים מיסים, ישראל או פלשתין?
לאן אתם רוצים שיופנו כספיכם שהרווחתם בעמל כה רב, ישראל או פלשתין?
אם עקרונות נעלים כמו שיוויון ושלטון החוק חשובים ביניכם, אמרו לא לחלוקת ירושלים.

כעת נניח ששלטון החוק לא מעניין אתכם או שאתם מאמינים שמן הראוי לשנות חוקים עבור כל עניין. תוכלו לחשוב
"נעביר את כל ירושלים העתיקה לידי המדינה החדשה ועקרון השיוויון ישמר" או "המדינה החדשה תשלם לישראל בעד
התשתיות והשירותים שהציבה". טענות הגיוניות בהחלט. האומנם?
ירושלים שייכת למדינת ישראל בשלמותה (מסופחת כחוק, אין מה לדאוג) כבר 45 שנה והספירה ממשיכה.
השקענו כספים, תשתיות, כח אדם והעיקר, אהבה רבה.
ירושלים שייכת לנו כדת וכדין, שיחררנו אותה בדם אחינו. סיפחנו אותה כחוק. כל שנה מועברים תקציבים מיוחדים עבורה.
כל שנה אנו עולים אליה לרגל לכבוד "הרגל הרביעי" שהוא יום ירושלים. במהלך השנה אנו חיים שם ומטפחים ומחדשים
ומטפלים בה. ירושלים העתיקה הוקמה על ידי מדינת ישראל בדיוק כמו ירושלים החדשה.
ב45 השנים האחרונות מדינת ישראל הוכיחה את ההפך מהפסוק "ציון שדה תחרש". באיזה זכות באים כעת ודורשים שנחלק אותה?
באיזה זכות דורשים שנעביר אותה למדינה אחרת? בזכות 36% ערביים ישראלים? גם הם ישראלים. זאת גזענות וצביעות
להעלות על הדעת שבקום מדינה חדשה הם יעברו אליה, הם אזרחי מדינת ישראל בדיוק כמו כל יהודי אחר. 
כולנו אנשים חושבים, כל המנהיגים חושבים ויש להם יועצים שכנראה חשבו על נימוקים אלה שלי שנים לפני שנולדתי.
אם כן, מדוע מעיזים עדיין ארגונים ישראלים שונים וישויות ערביות שונות לדרוש את חלוקת ירושלים? כדי לקיים את מצוות האיסלם כמובן.
האיסלם דורש שכל האזור שלנו (המזרח הקרוב) יהיה תחת שלטון מוסלמי דתי.
"מה עניין שמיטה להר סיני"  אתם שואלים? אם ירושלים תחולק הרי הנה תקדים מעניין:
  • ירושלים מחלוקת כנראה גם עם נתינת יהודה ושומרון למדינה פלשתינאית (22% מהמדינה)
  • יש תקדים לחלוקה ועכשיו משעמם, עוברים לדרוש את הנגב לבדואים (אפילו כיום יש אנשים שמתחילים לחשוב שזה לא חסר כל ביסוס).
  • אחרי לחצים ארוכים הנגב עובר לבדואים (50% בערך מהמדינה).
  • רמת הגולן עוברת לסוריה
  • הצפון לדרוזים ולצד"ל (אנשים חביבים באמת, ולכן מגיע להם מדינה. תמיד נמצא את זה שידרוש אותה)
מה נשאר לנו? רצועת חוף צרה ומעט מרכז. כל המדינה גבולות, קל להפליא לחסל אותה, אפילו יותר מבגבולות 47'.
משם הדרך לשלטון ערבי על כל האזור קלה.
משלטון ערבי על האזור הדרך לשלטון מוסלמי דתי קצרה עוד יותר. (מצרים, בחירות, 80% למפלגות איסלמיות).
ירושלים המאוחדת זה דבר נהדר, בואו נשאיר את המצב כך.
«הציוני הקטן»
נכתב על ידי , 20/5/2012 21:14  
הקטע משוייך לנושא החם: היום יום ירושלים
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

80
הבלוג משוייך לקטגוריות: אקטואליה ופוליטיקה , ציונות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לAltolleno אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Altolleno ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)