זה עדיין מוזר לי ,למה זה לא אמור להיות לי מוזר?
אני כן נהנת,אבל אני לא אוהבת את זה..אני לא אוהבת את הסיטואציה
אני שונאת שהוא נמצא איתי ומדבר בטלפון עם ידידות שלו ומלפטט איתן בקטנה,זה
מעצבן
זה מעצבן שהוא אומר לחברה שלי שהוא רוצה מערכת יחסים,ומלרטט איתה מחבק
אותה כל היום,ולי הוא אומר שהוא לא רוצה מחויבות .
אני לא יכולה לדבר איתו על זה,כי היא לא יודעת על הקשר הזה,ובכל זאת
נתתי לה את המילה שלי שאני לא אדבר עם אף אחד על זה..
אנחנו נמצאים ימים שלמים בבית ריק לבד, בלי אנשים בלי הורים ,כלום.
ובכל זאת הוא כלכך מוכשר בלדפוק הכל
אני לא רוצה להפסיק את מה שכבר יש,אני חיכיתי בשביל הרגע הזה המון זמן
אבל מצד שני אין מערכת יחסים
אני לא אוהבת את זה,כי אני רוצה להגיד לו שאני אוהבת אותו,אני באמת
רוצה.
אבל אני לא יכולה,כי אני יודעת שהוא פשוט לא מרגיש את זה.. אז אחרי
שהוא אלך הביתה..אני אמשי לחשוב עליו,ואני בספק שהוא יחשוב עלי דקה וחי
אני רוצה שהוא יהיה שלי,אני רוצה שאהיה איתי ושיהיה מחויב אלי,אני
רוצה!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
