.When you have lost hope, you have lost everything

כן טוב,

אז ככה,

לא ידעתי שיש לך בלוג במשך אממ.. מהרגע שהוא נפתח, ועד עכשיו.

אבל זה לא משנה,

קראתי את כל הפרסומים בבלוג שלך.

את כולם.

זה לא שיש הרבה, אז אין פה שום וויכוח.

והנה דעתי על זה.

כתבת הרבה על "זאת שרבת איתה והיא לא מתגברת".

ושתינו יודעות בדיוק מי זאת.

ושתינו יודעות מי את,

ושתינו יודעות מי אני.

אז ככה,

הריב הזה הוא מפגר לגמרי.

מההתחלה שלו,

ואפילו עד עכשיו.

וכן,

כמו שכבר הספקת להבין,

אני בצד שלה.

זאת זכותי.

את מוזמנת להתלונן על זה,

אבל לי כבר לא אכפת.

אני לא חושבת שהיה לי אכפת מההתחלה.

כן אני חסרת רגשות ואני חושבת שכולם כבר יודעים את זה.

אני שמעתי את הצדדים של שתיכן, ואמרתי לכן את זה יותר מפעם אחת.

אני תמיד נדפקת בגלל שאני תמיד באמצע.

ואת אולי יודעת ואולי לא,

אבל זאת חרא הרגשה.

אולי יום אחד אני אכתוב על כל הריבים של החברות שלי שבהם נתקעתי באמצע.

אבל זה לא קשור.

זאת חרא הרגשה ותמיד אני אתפוס צד,

בין אם זה לטובתך או לטובתה.

באותה מידה הייתי יכולה להיות בצד שלך.

אבל אני לא חושבת שבאת אכפת לך מזה,

הכי חשוב לך זה שאני בצד שלה,

ושאני חברה טובה שלה [מה שהיה גם לפני הריב, את אפילו ראית את זה במפגש בחנוכה, הרי שתינו היינו מנודות, וביחד, כל המפגש.]

ועדיין יש לך תלונות על הכל.

סבבה,

תחשבי שאני שונאת אותך.

אני כבר אמרתי לך הכל.

יותר מפעם אחת.

אבל את יודעת מה שמתי לב?

את זוכרת את הריב שהיה לי?

זה שכולם ידעו עליו,

זה שכולם היו חלק ממנו,

זה שבו כולם היו נגדי,

גם בריב ההוא,

אני אמרתי הכל, יותר מפעם אחת ואף אחד לא הקשיב לי.

אז אולי מה שיש לי להגיד כבר לא שווה.

אבל לפי מה שאני זוכרת,

את זאת שאמרה לי להפסיק לשתוק,

אבל ברגע שהפסקתי לשתוק דברים רעים התחילו לקרות.

אולי לא הייתי צריכה להקשיב לך מההתחלה?

בדיוק כמו שאת עושה לי עכשיו?

אם היית מקשיבה לי,

היית יודעת שאף פעם לא הייתי נגדך,

שאף פעם לא שנאתי אותך,

שגם כשהייתי בצד שלה עדיין הייתי איכשהו גם בצד שלך.

אבל את החלטת לא להקשיב לי,

ולצאת גם עלי,

ולכתוב עלי סטטוסים,

ופוסטים בבלוג שלך.

אז כן,

תחשבי שאני שונאת אותך.

לי לא אכפת יותר.

את מוזמנת לפרש את זה באיזה דרך שתרצי.

אני מי שאני ואין לך שום אפשרות לשנות את זה.

אם אני רוצה להיות בצד שלה,

וחברה טובה [אפילו מאוד] שלה,

מי את שתגידי לי לא לעשות את זה?

מי את שתתנגדי?

בסדר,

תביעי את דעתך,

אבל חבל שאת לוקחת את זה נורא אישי.

את יודעת למה התחברתי איתה?

כי היא מבינה אותי קצת יותר ממך.

כי כיף לי לדבר איתה.

כי היא לא נותנת לי לפעמים תחושה שהיא מעדיפה אחרים על פני.

ובעצם,

למה אני אומרת לך את זה?

אני בצד שלה.

אני חברה טובה שלה.

זכותי.

-,-