.When you have lost hope, you have lost everything

הנושא החם הפעם הוא פגישות דרך האינטרנט.

וסוף סוף יש לי הזדמנות לספר על מערכת היחסים שלי ושל האינטרנט.

אני מעריצה של ביג טיים ראש (AKA ראשרית) כבר כמעט שנתיים.

ולמצוא עוד אנשים שאוהבים אותם בכיתה\שכבה\בית ספר\עיר,

לא היה דבר כל כך פשוט.

ופה האינטרנט נכנס לתמונה.

הפייסבוק ליתר דיוק.

עשיתי לייק לקבוצה הרשמית של המעריצים בארץ עוד בתקופה שהיא הייתה בכמעט 2000 מעריצים (היום יש כמעט 7000)

ולאט לאט התחלתי להכיר ראשריות אחרות, מכל הארץ.

נכון להיום,

יש לי חברות מאשקלון,

באר שבע,

תל אביב,

אור יהודה,

צפת,

יטבתה,

ועוד.

והכל בזכות האינטרנט.

ב8.8.12 היה המפגש הראשון שלי,

מפגש, בהגרדה של מעריצים כלשהם, נפגשים במקום כלשהו (עזריאלי\סנטר בדרך כלל, או בירקון, או בכל מקום גדול אחר. נכון לאותו מפגש זה היה בעזריאלי), מכירים מעריצים אחרים, מוכרים פוסטרים של אותו פאנדום (או של אחרים), מבלים יום שלם ביחד (או כמה שעות.), ובעצם.. נהנים.

אז כמו שאמרתי,

זה היה המפגש הראשון שלי.

נכון לאותו רגע,

פגשתי רק ראשרית אחת כל החיים שלי (שהיא לא אחת החברות שלי שלאחר שכנועים רבים הסכימו להודות שהן אוהבות אותם), וזה היה משהו כמו חודשיים קודם (18.6.12 ליתר דיוק.)

הייתי אמורה להיפגש עם כמה מהאיזור ולנסוע איתן ברכבת,

אבל כמובן שכראוי לאחת כמוני,

פספסתי את האוטובוס, ובגלל זה פספסתי את הרכבת, מה שאומר שהייתי צריכה לנסוע ברכבת שיצאה שעה אחרי זה, לבד..

לא נתתי לזה לבאס אותי וכשהגעתי לעזריאלי (אחרי שיצאתי מהיציאה הלא נכונה והייתי צריכה לחצות אולי 10 כבישים בדרך לחנייה ואז לעלות את כל הקומות עד הגג..) ישר רצתי לזאת שפגשתי קודם.

ולראות את כל הבנות שם,

על הגג של עזריאלי,

צוחקות, מאושרות, שמחות,

זה שימח אותי.

אני כבר פחדתי.

אמא שלי הכניסה לי רעיונות לראש "אולי הם בעצם פדופילים?" ואני כמובן הרגעתי אותה "אמא, אני ילדה גדולה. את יודעת שאני אסתדר. איך שיש בעיה אני מתקשרת אלייך."

וככה בעצם הכרתי את החברות הכי טובות שלי.

את אלה שאני יכולה לספר להן הכל.

חברות שהחברות איתן כבר לא קשורה לביג טיים ראש או להערצה.

החברות התפתחה מאז.

והאינטרנט עזר לי להשיג את הדבר שהכי הייתי צריכה,

חברות אמיתיות.

אז זאת הייתה הפגישה הראשונה שלי ע"י האינטרנט.

זאת שאחריה הייתה ב.. אממ.. (דמיינו אותי מחפשת בין כל כרטיסי הרכבת&אוטובוס שלי ולא מוצאת. אבל כן מוצאת סוכריות מנטה ואת הכרטיס לסרט "ספיידרמן המופלא" מלפני כמעט שנה, וכרטיס רכבת מלפני 3 שנים.. ואז לפתע מוצאת את זה XD)

אז כן,

זה היה ב12.12.12,

הפעם זה היה בירקון (כי בפעם הקודמת בעזריאלי איימו להעיף אותנו משהו כמו 10 פעמים)

וזה לא היה ממש.. אממ.. מאורגן..

אני הגעתי לירקון ולא ראיתי אף אחד,

אז התקשרתי לחברה אחת,

ושאלתי אותה איפה היא,

אז היא אמרה שהיא עם כולם ליד הכניסה ללונה פארק,

אז ניהלנו שיחה של רבע שעה שבה אני צועקת עליה "תחצו את הכביששששש!!"

כן..

אממ..

נעבור למפגש הבא.

הוא היה קצת לפני פסח..

והפעם אני זוכרת מתי הוא היה רק כי זה בדיוק שבועיים אחרי שקנו לי את הפלאפון..

אז זה היה ב29.3.13

והוא שוב היה בירקון,

וכמו בקודם,

נסענו באוטובוס לעזריאלי,

קנינו אוכל,

ואכלנו על הרצפה ברכבת.

אז כן..

אלה..

ה..

פגישות שלי עם אנשים מהאינטרנט..

שהיום הם לא אנשים מהאינטרנט.

הם החברים הכי טובים שלי.

הם המשפחה שלי.

הם הסיבה לחיוך שלי,

והסיבה לדמעות..

הם אלה ששברו לי את הלב,

ועזרו לי להיבנות מחדש.

הם אלה שאני הכי אוהבת, ואלה שאני הכי שונאת.

הם אלה שהפכו אותי למי שאני ^~^

♥

גל ^~^