לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

.When you have lost hope, you have lost everything


“I'm one of those people who doesn't really know what he thinks until he writes it down.”


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2012    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   




הוסף מסר

10/2012

אבל איפשהו בפנים, אני עדיין הילדה הקטנה מלפני 3 שנים.


בזמן האחרון קיבלתי כמה מחמאות.

חלקן באופן ישיר,

חלקן באופן שונה.

היו כאלה שבאו אלי והחמיאו על משהו.

והיו כאלה שהביעו את המחמאה בתוך מין "רצון" שלהם.

למה אני מתכוונת?

"הלוואי והיה לי אומץ כמו שיש לך"

"הלוואי והיה לי את הביטחון העצמי שיש לך"

"הלוואי והיה לי כישרון כמו שלך"

כן,

אני לא אכחיש,

היה נחמד לשמוע דברים כאלה.

אבל,

מצד שני,

אתם מבססים את המחמאות שלכם על..

איך אני אגיד את זה..

על שקר.

טוב,

לא בדיוק,

אבל,

אני לא באמת אמיצה.

אין לי באמת ביטחון עצמי כזה.

והכישרון שלי זה כלום בהשוואה לאנשים אחרים.

אבל,

אתם לא יודעים את זה.

למה?

אז ככה,

ה"אומץ" שלי, כמו שאתם קוראים לו, הוא העמדת פנים.

לא.

לא העמדת פנים בפני האנשים שמסתכלים.

העמדת פנים שלי בפני עצמי.

ת'אמת?

אני לא אמיצה.

אני לא מסוגלת לעשות דברים מסויימים.

אין לי אומץ ללכת ולעמוד מול מישהו ולהגיד לו כל מה שאני חושבת עליו.

אבל מאחורי המסך,

יש לי.

ואני לא יכולה לשלוט בזה.

ואני לא יכולה להחליט שעכשיו, 

אני מעבירה את כל האומץ הזה לחיים האמיתיים.

אני לא יכולה.

אני מעמידה פנים.

מי שאני במחשב זאת מי שקשה לי להיות במציאות.

ואותו הדבר בקשר לביטחון העצמי.

במחשב אני יכולה לעשות הכל.

במציאות,

אני בקושי מסוגלת לעלות לבמה בקונצרט מול 15 אנשים.

אני רועדת,

אני טועה בתווים,

אני מרגישה שנכשלתי.

אבל במחשב,

אני יכולה לעשות הכל.

והכישרון שלי?

זה כלום.

תסתכלו על סופרים מקצועיים.

הם מרוויחים כסף על מה שהם כותבים.

אני בקושי מקבלת תגובות מכל אלה שקוראים -,-

אני יודעת שיש לי משהו שקרוב לכישרון.

ואני יודעת שאני כותבת יפה פעמים (אני דואגת להוסיף את ה'לפעמים' כל פעם שאומרים לי את זה כי זאת האמת.)

ואחד החלומות שלי זה באמת לכתוב ספר עד שאני מסיימת את התיכון.

אבל איפשהו בפנים,

אני עדיין הילדה הקטנה מלפני 3 שנים.

חסרת הביטחון.

חסרת האומץ.

חסרת הכישרון (אתם לא רוצים לדעת איך כתבתי אז O_O)

שאין לה כלום משל עצמה.

אבל,

לא השגתי את כל הדברים האלה שאתם כל כך בטוחים שיש לי סתם.

אני פשוט מצאתי את הדרך שלי.

 

ד"א,

אחת המחמאות הכי טובות שקיבלתי הייתה 

"את חופרת יפה" 

כאילו,

אני חופרת יפה?

זה אמור להיות סימן טוב.

נכון?

כי אני חופרת הרבה.

 

והנני תמיד, קוראי היקרים,

שלכם בנאמנות רבה,

SherLockGirl :D

נכתב על ידי Call Me G. , 27/10/2012 16:22  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Aldebaran ב-1/11/2012 22:10
 



מה רע?


אני כותבת.

ופעם גם פתחתי בלוג ופירסמתי שם דברים שכתבתי.

אבל..

איכשהו,

הגעתי למסקנה,

שאני רוצה שקהל הקוראים שלי יהיה נורא מצומצם.

אני כותבת כרגע סיפור, ויש לי 11 קוראים שמתוכם 3 זאת אני. (בקבוצות בפייסבוק, אני שם דרך 3 משתמשים כדי שאני אוכל לעדכן לא משנה איפה אני נמצאת בדיוק)

אחת מהם זאת החברה המדהימה שלי שהיא היחידה שמעבירה על הדברים שאני כותבת את הביקורת הכנה ביותר. גם אם זה הדבר הכי נורא שהיא קראה היא תגיד לי את זה. אנחנו גם כותבות ביחד משהו ומתכננות להוציא את זה לאור בתור ספר עוד לפני שאני אסיים י"ב. (עוד פחות מ3 שנים.)

שתיים הן חברות טובות שלי שאחרי שכנועים רבים הצליחו לגרום לי לתת להן לקרוא.

4 מהן הן בנות חמודות שפשוט אמרו שהן רוצות לקרוא. אז נתתי להן. והביקורת שלהן הייתה טובה מדי שפשוט המשכתי לתת להן לקרוא.

והאחרונה היא החברה-האינטרנטית שלי שפשוט קוראת את מה שאני כותבת כי היא אוהבת את זה. גם איתה אני כותבת משהו, אבל הוא במסגרת אינטרנטית.

וזה כל קהל הקוראים שלי.

פעם היו יותר.

אבל,

ראיתי שכאילו לא אכפת להם ממה שאני כותבת.

וזה אחד הדברים שהכי פוגעים בי.

זה וביקורת רעה. (שלא מגיעה מהחברה ההיא שהזכרתי מקודם.)

אה כן.

זה, ביקורת רעה, וכשלוחצים עלי להמשיך לכתוב משהו אבל אני לא מסוגלת בגלל מחסום כתיבה, חוסר ברעיונות או משהו כזה.

אני נורא אוהבת לכתוב.

ואני יודעת שאני כותבת טוב.

אני גאה בזה.

וכן.

אני משוויצה.

מותר לי.

אתם לא תגידו לי מה לעשות.

יש כאלה שיודעים לצייר.

יש כאלה שיודעים לשיר.

אני יודעת לכתוב.

מה רע?

נכתב על ידי Call Me G. , 20/10/2012 18:20  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של SherLockGirl ב-27/10/2012 16:26
 



עדכון - 20.10.2012


אז כבר כמה ימים שלא עדכנתי.

אתם שואלים למה?

טוב,

אז יום אחד המחשב הנחמד מאוד שלי החליט שבא לו לבצע התאבדות.

קובץ בכונן C היה פגום.

אי אפשר היה להשלים את ההפעלה.

אז השלמתי עם העובדה שמת לי המחשב.

אז אבא לקח את המחשב למישהו שהוא מכיר והוא תיקן לי את המחשב, התקין לי אנטי וירוס וווינדוס 7 ועכשיו המחשב חי נושם ובריא.

בזמן שלא היה לי מחשב קראתי קצת..

מה קראתי?

תנסו לנחש.

שרלוק הולמס.

(תודו שזה לא היה צפוי.)

התחלתי לקרוא את הכרך הראשון.

קראתי את "שערוריה בבוהמיה" "אגודת אדומי השיער" ו"חמשת חרצני התפוז"

לא יכולתי לקרוא יותר מזה.

כי באיזשהו שלב איבדתי את הריכוז והייתי חייבת לעשות משהו אחר והיה לי קשה נורא להמשיך לקרוא אז וויתרתי.

אני אעשה את זה ביום אחר.

ויש לי גם את "נערה עם קעקוע דרקון" שהביאו לי לקרוא.

כן.. אני צריכה למצוא זמן.

בכל מקרה,

בזמן נטול המחשב שלי גיליתי שיש לנו 7 מבחנים בחודש הבא ולפי דעתי זה קצת יותר מדי.

 

אז זה העדכון להיום.

החלפתי את השיר הקטן ברשימות.

תשמעו אותו :)

 

והנני תמיד, קוראי היקרים,

שלכם בנאמנות רבה,

SherLockGirl :D

נכתב על ידי Call Me G. , 20/10/2012 17:58  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

Avatarכינוי:  Call Me G.

בת: 27



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

הבלוג משוייך לקטגוריות: סטודנטים , 20 פלוס , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לCall Me G. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Call Me G. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)