"באמת לא יודעת מה יקרה לי כשתהיי בצבא 
למי אני אבכה על אדוה?"
"זה אחד הדברים הכי מרגשים שאמרת לי!"
"הייתי אומרת עוד אבל אני עייפה 
"
"יש לך זמן לכתוב ולהדפיס לי ברכה 
"
"WILL DO!"
אני לא אדפיס לך ברכה, ותסלחי לי מראש, אבל אני מעדיפה שזה יהיה כאן.
כי אני אוכל להוסיף דברים ולשנות דברים ואני אף פעם לא אשב בתחושה של "הייתי צריכה לכתוב את זה אחרת."
הבטחתי לך ברכה ארוכה, ואני אשתדל לכתוב הכי הרבה שאני יכולה.
אבל גם הכי קצר שאני יכולה כי אצלי הכל בקיצור ואת יודעת את זה.....
הכרנו אי שם בשנת 2007 או 2008
כיתה ד או ה
אמא שלי הייתה האחראית על העיתון ואת היית חלק מצוות הכתיבה ואני סתם הייתי הבת של המורה שבאה להיות איתה אחרי שעות הלימודים הרגילות.
בקושי הכרנו
זה היה כזה "היי" "ביי"
ואז בכיתה ז התחברנו קצת יותר בגלל החברות שהסתובבת איתן שהיו חברות שלי מהיסודי.
ושוב, זאת לא הייתה חברות מי יודע מה.
עד שנה שעברה,
ששלחת לי הודעה בקשר לסטטוס בפייסבוק ששאלתי אם יש מישהו שמחפש עבודה לשנה הקרובה.
בהתחלה אמרת שאת לא מעוניינת,
ואז אחרי חודש בערך אמרו לי שאת מתחילה לעבוד.
נתחיל מזה ששמחתי מאוד כי, טוב, הייתי במקום עבודה מוקפת באנשים שאני בקושי מכירה (וסיון)
ואז התחלנו לעבוד ביחד
ובזמן קצר של כמה חודשים פיתחנו חברות של שנים.
את הפכת לאוזן הקשבת שלי כשרק רציתי לשפוך מה שיושב לי על הלב
את שמעת את סיפורי ניו יורק שנמשכו משמרת שלמה של 5 (או 6?) שעות.
את ידעת בדיוק מה להגיד ומתי כדי לגרום לי לחייך כשכואב לי הגב והלקוחות עולים לי על העצבים.
את העברת איתי את משמרת שבת הראשונה שלי (שאחריה באו בדיוק עוד 4 ואז הפסקנו לפתוח בשבת)
את נשארת איתי בתחנת אוטובוס עד מאוחר סתם כדי לדבר אחרי אותה משמרת.
את צחקת עלי כשהכלב הפחיד אותי
ונפגשת איתי בכל פעם שהצעתי לך.
את רק מתגייסת ואת לא עוזבת לנצח ואנחנו עוד ניפגש המון,
אבל היום-יום בלעדייך יהיה עכשיו הרבה יותר קשה.
למה?
כי למי אני אכתוב כשבן עונה לי בטוויטר?
כי את היית היחידה שאני כותבת לה ועונה אחרי כמה דקות.
למי אני אבכה כמה אדוה מעצבנת אותי?
כי את היית היחידה שהסכימה להקשיב לי כל פעם מחדש (ואז צחקה עלי בגלל משהו מטומטם)
אז,
בלונדינית שלי,
אני אאחל לך גיוס קל.
ושהטירונות תעבור לך בקלות.
ושלא תשכחי שאני כאן אם את צריכה לבכות למישהו.
ושתזכרי שאני אוהבת אותך מאוד, גם אם נעמי קוראת לנו לסביות.
אני אאחל לך שלא תהיי במחנה 80 אחרי סיפורי האימה של יעל.
אוהבת
-גל ♥
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Call Me G.