אז בואי ניסע לרדוף אחרי השקט...
אני עוד פה, ואני סטודנטית. עייפה. |
| 2/2014
חיים נורמטיבים(?!)
אני לא יודעת, מה גורם לי לחשוב בכל לילה, על השיחה הזאת. השבת הייתה בהירה, ואחרי אירועי השבת הקשים, עליתי למעלה לאימא, כי השאלה בערה בי ולא יכולתי יותר וגם כדי לשאול אותה איך היא מרגישה, כבדרך אגב. השיחה התנהלה בערך כך:
אני:"היי אימא, איך את מרגישה?"
אימא(קוראת ספר ושלא כהרגלה, עונה במהירות): "בסדר חמודה. אני בסדר"
השיחה התגלגלה, ואז הגעתי לשאלה הכי גדולה שלי. מסתבר שאחותי הגדולה, שאלה את אותה שאלה וקיבלה תשובה דומה לזאת. מה אני אגיד ומה אומר?! חטפתי בום לפרצוף!! כי את המילים הבאות לא ציפיתי לשמוע ממנה.
אימא: "אני לא יודעת מה עשו עם הגופה שלה, ולמען האמת (והסר ספק מליבי) גם לא שאלתי. החלטתי לא להתאבל עליה (מסתבר שגם אי היה אפשר) ולהיכנס למלחמה על השתיים שכן נותרו לי. אחותך ואת"
אני:"אז... כאילו איפה בגופה נמצאת היום? היא קבורה או..?"
אימא:"אני לא יודעת. הם כנראה קברו אותה בקבר אחים עם עוד תינוקות שלא הגיעו לגיל המתאים"
באותו רגע גיליתי, שפג/ה אינו/אינה ראוי/ה להיקבר בקבר משלו עד שהוא/היא מגיע/ה לגיל שבו הוא/היא היה/הייתה אמור/ה להיוולד בו. וזה מתסכל אותי לחשוב שאת אחותי הקטנה, קברו עם עוד מיליון ילדים שלא זכו לגדול ולהתפתח בחיים נורמטיבים ורגילים כמו שאני ואחותי נלחמנו על חיינו והצלחנו להגיע למה שאנחנו היום (למרות שלהיות תיכוניסטית זה לא כזה מזהיר).
בערב, כשיצאנו אחותי הגדולה, תאומתי ואנוכי לאכול בקפה-קפה בקניון(עאלק, עוד מרכז קניות) שבעירנו השוממת, דיברנו על כך והגענו למסקנה שאנחנו חייבות לדעת מה התאריך שבו היא נפטרה, כדי שביום הזה אני לא אשב לי רגל על רגל, או אצחק עם הבנות בכיתה שלי על הא ועל דא. שאני אזכור, שהייתה לי אחות, ועד כמה שזה (לא) מפתיע (כי את הקטע של המוות אני מכירה מגיל צעיר, מאוד, יש לומר) היא מתה אחרי מלחמת הישרדות של שבוע (יש הטוענים שבועיים, ויש עשרה ימים) ואעצור את עצמי מהמירוץ של החיים ואחשוב על זה
על 'מה היה קורה אם' וכל השאר.. ולא אתנהג שהיום הזה הוא כמו כל יום. הרי ההורים שלי בטוח יודעים מתי היא נפטרה, אבל אולי קשה להם לדבר על הנושא.
וגם לי קשה לדבר על הנושא הזה, אבל אני גאה בעצמי שפרקתי אותו!!
ובינתיים, שיהיה לכם לילה טוב, וכן.. תהיו לי בריאים (;
-הקטע נשלח דרך הטלפון הסלולרי-
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
תקראו לזה, איך שבא לכם