אז בואי ניסע לרדוף אחרי השקט...

החלטתי לקחת אחריות על החיים שלי ולהפסיק לפחד מהמערכת הבירוקרטית שנקראת 'משרד החינוך׳ או בשמו העממי ״תיכון/אולפנת ****״.

אין לי יותר עצבים לשבת בשיעור מחשבת ישראל ולבהות בעצמים לא ברורים, או לשחק בפלאפון.

אני יוצאת די קטנה שאני מבקשת מאיא שלי רשות להישאר בבית.

אז החלטתי-מחר משתחררים בעשר! למה? כי אחותי הגדולה חולה ואני מופקדת (או יותר נכון, נודבתי למשימה) לטפל בה. אני צריכה כולה להשלים מחר שעתיים תנ׳ך, קלי-קלות (בערך)

היה היום מצחיק בנסיעה לסניף של נווה סביון, כל כך התרגשתי לראוץ את המנהלת הקודמת שלי שוב מחייכת למרות המצב הקשה של הוריה, שפוצצתי לה על כל הרצפה חצי שקית של m&m.

פאדיחות!!

יאללה, לילה טוב לכולם. ואני מקווה שאני לא אשתפן מחר. (לא אם יש אישור שחרור מאימא)