אז בואי ניסע לרדוף אחרי השקט...

אלוקים יקר ואהוב,

בקשה אחת קטנה לי אלייך:שהחודש הזה יעבור בטוב, בנקיות, ובאהבה רבה לכל הסובבים אותי.

שאני אחגוג יום-הולדת 18 כמו שצריך, ושאני אשלים עם העובדה שהיא איננה. ואפסיק להיזכר בה יותר מדי.

אני רוצה לזכור אותה, אני רוצה לשמר את זכרה, אני לא מוצאת דרך.

החלטתי, אני רוצה ללכת לבקר בפגיית ׳שיבא׳ תל-השומר. המקום שבו הכל התחיל, המקום שבו היה קשה, אבל הרמתי ראש, נלחמתי, שרדתי. וחזרתי לשם שוב, אחרי 12 שנים בתור בת מצווה.

עכשיו, כשעברו עוד שש שנים, אני רוצה לחזור לשם שוב. אין לי אומץ. אין לי אומץ להרים טלפון ולשאול אם אני רשאית לבוא לבקר, כי אני יודעת ששם הכל מתואם מראש. אין לי גם אומץ(או אולי יש?) לחזור ולהסתכל על הסרטים שאבא צילם, למרות שאני יודעת שאני לא צריכה, בערך..

אני רוצה להצליח בבגרויות, במיוחד במתמטיקה, אנגלית, תנ׳ך ומגמה, עם כל השאר נסתדר איכשהוא.אני רוצה להצליח בקשרים חברתיים, ובמסחנים ומתכונות..

אני רוצה לקבל את האפשרות לעשות את השירות הלאומי שלי במקום שאני רוצה. אני רוצה המון דברים, ואני מוכנה להפוך הרים וגבעות כדי לבשיג את מה שאני רוצה. אני יודעת שזה יהיה קשה, אני מכינה את עצמי לזה שהדבר יקשה עליי מאוד וישאב ממני כוחות עצומים, אבל מן הצד השני, גם ייתן לי כוחות מחודשים, עצומים וגדולים מכפי שהכרתי.

אני ״גדולה מהחיים״, וגם הם, הקטנים האלה גדולים מהחיים.

יופי, אני כאן, מול המסך של האייפון. כותבת ובוכה. מוחקת דמעות ומוחקת טעויות מילים.

הוספתי היום עוד כמה שקלים למשכורת שלי, כדי לקבל אותה בטיו׳ש לאילת ולשמוח, גם בה ולשמוח עם החברות.

אוף, הוא ביטל היום כי הוא חולה, אני עצובה. אני רוצה שהמפגשים האלה יהיו רציפים. שאני אתחיל להזיז את עצמי לקראת השינוי המיוחל..

אני שוב חוזרת ואומרת:השינוי הזה מגיע ממני, מרצון שלי. אני רוצה לעבור אותו, ואני חייבת את עזרתו של י׳ וכמובן את עזרתך, בורא עולם. הרי.. אתה בראת אותי ככה! החלטת על מהלך חיי מתחילתו ועד עכשיו, עד לגיל 18 הנכסף.

פעם חשבתי ש-16 הוא גיל נכסף, טעיתי. אחד הגילאים הנוראיים ביותר שהיו לי בחיים. כל הגילוי הזה עליה, איכס. מגעילה אותי המחשבה על זה, והנה, אני שוב בוכה. שוב הדמעות זורמות לי על הלחיים ואני שוב מוחה אותם, מנגבת את היד בשמיכה וממשיכה לכתוב.

הדמעות שלי מפסיקות לזרום וכרגע אני רוצה דבר אחד-לישון. ואני אעשה את זה.

בהזדמנות זו אני רוצה להגיר לך תודה.

תודה שאתה איתי בכל צרה וקושי.

תודה שאתה מחזיר את נשמתי כל יום לגופי.

תודה שאתה איתי בשמחה ובאושר.

תודה שאתה מקשיב לי גם אם אני לא בדיוק צדיקת העולם.

ופשוט תודה, שאתה כאן. שהאהובים שלי כאן, שיש לי חברות ומכרים מדהימים שנמצאים איתי בכל עת, שעה ומכירים אותי ואת השגעונות שלי.

פשוט תודה!
 

אני, שאוהבת אותך המון, ומאחלת לכל הקוראים בישראבלוג, חודש לועזי טוב ושמח, חורף בריא, אושר ושמחה לרוב :)