אז בואי ניסע לרדוף אחרי השקט...

אני רוצה שזה יהיה מיוחד, מקסים, חוויה בלתי-נשכחת וכמובן מדהימה!
לצד זה, אני לא יכולה להתעלם מבעובדה שאבא של חברה טובה שלי מאושפז שם, במחלקה האונקולוגית בתל-השומר, בין חיים למוות.
אני יודעת שיהיה לי קשה לשמור על ההבטחה שלי למורה, אני יודעת שיהיה לנו קשה, אבל עם זאת, אני יודעת שנצליח.

שבת סיום של י"ב אף פעם לא הייתה מבלבלת אותי כל-כך, והיא אפילו עוד לא התחילה.

אני מתרגשת באופן ממש לא הגיוני, וכואבת לי הבטן מרוב לחץ [וגם בגלל ה.. אני לא אפרט;]

מבטיחה לעדכן.
שבת שלום לכולם!