אחד הדברים הטובים ביותר שעשיתי השנה היה לגשת שוב לשאלון 805 אתמול בבוקר. הבגרות הייתה קלה בטירוף, ואמנם, אני לא רוצה לפתוח פה לשטן. אז אני מקווה בציון טוב.
בכל אופן, הגעתי אתמול לעבודה, צוהלת ושמחה על זה שסיימתי את מתמטיקה לאלתר. ופתאום.. נופל לי האסימון. אין יותר בגרויות! אין יותר מתכונות! אין יותר מחברות, ספרים, פיילוטים, סרגל, מחקים, עפרון חודים ועופרת, קוסינוסים, סינוסים ובייחוד אין שאלון G... בקיצור,
אין יותר בית ספר!!!!
בגלל עצם העובדה שלא יכלתי לצרוח כמו מפגרת, כי היו לקוחות בסניף, חיכיתי יפה יפה עד השעה אחת-עשרה, וכשיצאתי מהמשמרת המעייפת שהייתה לי, יצאתי לחגוג ולרדת על חצי ופל-בלגי, מפוצץ בכל מיני שוקולדים וקצפת.. היה טעים.
את הוופל הבלגי, מפוצץ הסוכר הזה אכלתי עם בנות דודות שלי, שקצפו אלינו לביקור עקב שבת הגיוס של אחותי התאומה.
אם כבר מדברים על גיוס, אני לא מאמינה שהיא מתגייסת ביום רביעי!
אני מרגישה כאילו הולכים לקרוע ממני את החברה הכי טובה שלי. וזה באמת הולך להיות ככה ביום רביעי החמישה עשר ביולי 2015. אני נזכרת עכשיו כמה חרא וביצ'ית יצאתי שבוע שעבר, אבל מצד שני,ף אני שמחה שהכל נשכח וחזרנו להתנהג כמו אחיות תאומות למופת, רבות לפעמים אבל תמיד משלימות ;)
הגעתי למסקנה שאני חייבת להפוך את החופש הזה לחופש משמעותי. זה לא החופש הגדול האחרון שלי, זה החופש שלי לפני היציאה לחיים האמיתיים. ואני חייבת להפוך אותו למשמעותי, ולא רקר לחשוב על זה. אני חייבת שזה באמת יצא לפועל איכשהו..
אם כבר מדברים על חופש גדול והיציאה לחיים האמיתיים, השבוע סיפרתי למישהי שעתידה לשרת איתי [ היא ביולדדות ב', ואני בפגייה] את הקשר המיוחד שלי לפגייה, והיא נשבעת שהיא בכתה! קבענו להיפגש כי סיפרתי לה למה יצאתי באופן סופי מהקבוצה של הכיתה ותהנתקי לחלוטין מהבנות שכמעט הרסו את חיי. והיא פשוט החליטה שאני מקסימה.. [תכלס בזה היא צודקת.. )
ככל שעוברים הימים, ועוד שנייה כבר אמצע יולי, אני יותר ויותר מתרגשת. אני עדיין לא מסוגלת לעכל שאני הולכת לסגור מעגל ב-1.9 ואפשר להגיד שאני מרגישה שהגורל זימן לי את סגירת המעגל הזו. ולחשוב שבכלל לא רציתי ללכת לסיירת..
עוד דברים טובים שקרו בפרק הזמן האחרון:= -סיימתי את כל הבגרויות שלי, ורשמית סיימתי את כיתה י'ב. -עברתי קורס מנהלים במקדונלדס ביום ראשון והכרתי אנשים ממש חמודים, אז מתוך הרגל, פתחנו קבוצה בוואטסאפ. -ביום שני יש לי שיחת חולצה, ואז אני נכנסת להיות אחראית צוות משנית, שזה אומר שאני אחראית צוות, רק בלי האפשרות להתמש בטביעת האצבע שלי ולהיכנס למסך המנהל.. -קיבלתי את דמי ההבראה שלי, וזה העלה לי את המשכורות. אבל אני גאה בעצמי שבחודש של הבגקרויות הכי קשות, הרווחתי לבד 1648.6 ש"ח. [לא הכי גבוה שלי, אבל בשביל עונת הבגרויות זה אחלה סכום...] -הגשמתי את החלום שלי והכנתי וופל בגלי בעזרת המכשיר המיוחד שלנו. אין לי מושג איך יצא, אני אטעם בערב ואכתוב דיווח מחר בערב. -הצלחתי לארגן ערב צוות! ואני כל-כך שמחה שאני באמת מרגישה קרובה לאנשים בעבודה שלי, אף פעם לא הרגשתי נוח יותר מבימים האלה.. כולם שואלים אותי מתי אני מגיהע למשמרת, כי כולם רוצים לעבוד איתי
-בעזרת אותה בת שהכרתי, הצלחנו ליזום ביחד ערב גיבוש לבנות שישרתו איתנו, ונורא שמחנו שזה גרף תגובות חיוביות.
-הכנתי עם בנות דודות שלי עוגת זילופים בשביל הגיוס של אחותי התאומה. הזמל הוא סמל חיל התקשוב, רק שבטעות הוא יצא הפוך.. עוגת הבסיס היא עוגת שולוקד פשוטה, אבל הזילוף משדרג אותה פי אלף..
ובנימה אופטימית זו אאחל לכם שבת שלום. שבת מקסימה ומתוקה!