אז בואי ניסע לרדוף אחרי השקט...

"שלום לכולם. קוראים לי ***** ואני משרתת במסגרת השירות הלאומי בפגייה בתל-השומר. התחלתי את השירות הלאומי שלי במטרה אחת ויחידה - לחוות סיפוק עצום ולעשות שנת שירות משמעותית ביותר.
אבל הסיפור ההיכרות שלי עם פגיית תל-השומר מתחיל בכלל לפני 19 שנים ביום שבו נולדתי.

אמא הייתה מאושפזת בהיי-ריסק בתל השומר בערך משבוע 12. ולא הייתה לה יכולת לזוז. היא השאירה בבית את אחותי הגדולה, שהייתה אז בסה"כ בת שנתיים וחצי. היא מספרת שהרופאים הגיעו וביקשו ממנה לדלל את אחד העוברים, והיא לא הסכימה. בטחה בה', נקרא לזה ככה. היא הייתה מאושפזת שלושה חודשים וממש הייתה צריכה ללמוד ללכת אחרי שהסכימו לה לקום מהמיטה.

ביום שנולדנו, סבתא שלי הגיעה לביקור. לאמא התחילו צירים תכופים אבל הרופאים אמרו שזה לא רציני, והיא תהיה בסדר. הם ממש נלחמו להשאיר אותנו שם עוד, אבל שלושתנו לא הסכמנו, רצינו כבר לראות מה זה העולם שכולם מדברים עליו, על כמה יפה וגדול הוא.. שבו פורחים הפרחים והשמש זורחת.. עד שסבתא לא הגיעה למשרד של הרופא וצעקה עליו שהבת שלה יולדת, ושלא יבלבל אותה ויגיד לה שהיא לא בלידה כי אותה היא ילדה בבית, הוא פשוט לא הגיע. הכניסו אותה בתכיפות לחדר הניתוח, ואז יצאה אחותי התאומה ***, שחורה, קטנה ובמשקל של 660 גרם בלבד. את ההזרקה של הטשטוש היא קיבלה אחרי ש*** צרחה את נשמתה, ואז היא נפלה. את הלידה שלי היא לא ראתה. אני נולדתי שתי דקות אחריה, במשקל של 625 גרם. הקטנה, שאין לה שם, כי לצערנו, היא לא שרדה, נולדה במשקל של 600 גרם בלבד.
אחרי הלידה אמא לא הייתה יכולה לזוז, אז היא הגיעה לפגייה רק אחרי כמה ימים...
אבא רצה לצלם את הכל, אבל זה כבר היה מאחר מדי. אמא ילדה. העבירו אותנו ישר לטיפול נמרץ פגים, ושם אמא הכירה את הרופא הכי מדהים עליי אדמות - ד"ר רם מזכרת.
היינו מאושפזות בפגייה חצי-שנה, ואז הוחלט לשחרר אותנו. אז שחררו אותנו הביתה. אמא שכרה אחיות ללילה, כדי שתוכל לישון ולהיות עם עדי, הגדולה. כשאחת האחיות אמרה לד"ר מזכרת שאנחנו לא מפסיקות להקיא את כל מה שאנחנו אוכלות, עבר שבוע והוחלט להחזיר אותנו לאשפוז קצר. האשפוז הזה הפך לשלושה חודשים שבסופם, השתחררנו במשקל של חמישה קילוגרמים בלבד, מתוקן גיל 4 חודשים..
הגעתי לשירות שלי בפגייה במטרה אחת נסתרת- לתת תקווה ואולי אפילו לקבל אחת. אני שם כבר שלושה חודשים ואני הכי מאושרת בעולם. כל אחות שמתוודעת לסיפור דרך אחות אחרת, דורשת שאני אספר את הסיפור שלי מא' ועד ת', ולהגיד את האמת? אני נהנית מזה בטירוף.. נהנית מכל עשייה, מכל צחוק קטן של אחד הילדים ומכל גדילה שלהם.

אז היי, אני **** ואני פגה. ילידת שבוע 24 במשקל 625 גרם 
אני מאחלת לכם פגייה משעממת, שהקטקטנים שלכם יגדלו, יפרחו ויהנו מהחיים.
אה, ויש מצב שיש לי יום-הולדת היום..  (סתם, יש לי ים-הולדת היום)"